רונה-לי שמעון, שחקנית 'פאודה' שחזרה לעונה שלישית בימים אלו, סיפרה על ההכנות שלה לכל פרק וכיצד למדה לירות באקדח. בהמשך סיפרה על ההצלחה הבינלאומית של הסדרה שדורגה במקום השמיני של הסדרות הזרות הטובות של העשור.
את יודעת איך רצתי במהרה הביתה לראות פאודה? אני לא רוצה לעשות ספויילר אבל זה לא בסדר איך שהסתיים הפרק הראשון. שמטו לי את השטיח מתחת לרגליים ואין לי מושג לאן זה ילך.
"זה מדהים שהסדרה הזאת הצליחה לעשות את זה כל כך הרבה פעמים. שכל פעם אתה מרגיש שהגוף שלך תמיד מוכן, הגוף שלך מספיק דרוך ואז קורה משהו ואתה שואל את עצמך 'לא יכול להיות'. זה ככה גם כשאתה קורא את הטקסטים".
בגלל שלא מרחמים על הדמויות אצלכם בפאודה, כמה הדופק שלך עולה לפני כל פרק?
"עולה ועולה חד משמעית. הקשר הבין אישית בינינו נהיה כל כך עמוק. יש לנו איזו אחוות צוות שנוצרה מעצם התפקידים שלנו. זה אחד הדברים הכי יפים שיצאו מהסדרה הזאת. אתה לא יודע למה אתה מצפה. אתה מקבל את התסריט ותוהה מה יעלה בגורלך".
צילמתם את כל העונה השלישית?
"כן צילמנו את הכל".
אני מאוד מקווה שהדמות שלך תשרוד. כמה הכנה פיזית יש לך במהלך העונה?
"עד עכשיו עונה 2 הייתה בשבילי הכי חזקה פיזית. אולי בגלל שכל כך התכוננתי אליה. מאז הרף של הכוננות נשאר אצלי, כל מה שבא אחרי גרם לי להיות מוכנה".
ביצעת אימוני ירי אני מניחה, כשאת מחזיקה אקדח בסצנה את מרגישה את הדריכות? את שוכחת שאת שחקנית בסצנה וכולך שם?
"בגלל שאני לא עשיתי צבא ולא זכיתי לאימוני ירי כמו כולם, כשאני עברתי את האימון ירי זה היה עם אח שלי. הוא קצין שמתעסק עם נשק ולימד אותי. זו הייתה חוויה מאוד סוריאליסטית. היה לי מאוד קשה לקחת בעלות על כלי ירי שיכול להרוג. בגלל שעברתי את הדבר הזה באופן הזה, כשהגעתי לסט כבר הייתי מיומנת. מה שיפה בנורית זה שהיא כובשת את כל הפחדים ואת כל הדריכות לקראת ההכנה המנטלית. זה מיוחד בעיני וזה גם מה שעבר עליי. עונה שלישית זה כבר חלק מהעבודה, זה חלק מהאינסטינקט שלך".
אז את יודעת לירות, את גם פוגעת במטרה?
"אני פוגעת במטרה".
כשהבנתם שנבחרתם במקום השמיני בדירוג הסדרות הזרות הטובות ביותר בעשור זה בטח היה וואו.
"זה היה וואו. לי זה היה קצת פחות כי אני מטיילת בעולם בזכות פאודה ומאוד חווה את ההתלהבות הבינלאומית מהסדרה. אני חווה את זה לפי התגובות".
מזהים אותך?
"כן. הכי מלחיץ שקרה לי זה שנכנסתי לביקורת גבולות בארה"ב, עברתי את השלב הראשון, את השני ואני כבר עם המזוודות ובסוף בבדיקה של המכס אני רואה שמישהי מסתכלת עליי וחשה שהיא סימנה אותי. היא אומרת לי במבטא כבד 'את- תעצרי'. היא נגשת אליי ומבקשת דרכון. היא מסתכלת עליי ואומרת לי 'זו את מפאודה'. ואני התלהבתי".
זה אומר הכל. את לא צריכה את הדירוג הזה כדי להבין שזה כל כך מצליח. איזה כיף שחזרתם.
עריכה: איתמר זיגלמן