לקראת ציון 75 שנה לשחרור מחנה אושוויץ-בירקנאו
השר כ"ץ: "יש משמעות לכך שמנהיגים באים לציין את המאבק באנטישמיות" • על סיפוח בקעת הירדן: "זה חלק מתעמולת הבחירות, אבל יש גם עניין של מהות"
חבר הקבינט המדיני ביטחוני ושר החוץ ישראל כ"ץ סיפר על המבצע להבאת מנהיגי העולם לטקס לציון 75 שנה לשחרור מחנה אושוויץ-בירקנאו. בנושא האפשרות לחנינה לאסירה נעמה יששכר ציין כי ראש הממשלה עוסק בנושא מול נשיא רוסיה, וכי יש מקום לאופטימיות. בהמשך התייחס לנושא ההכרזה על סיפוח בקעת הירדן, וקביעת גבולה המזרחי של ישראל.
"הורי היו ניצולי שואה, אמי מלכה נלקחה למחנה אושוויץ' כשהייתה בת 15, יצאה לצעדת המוות בשמונה מחנות ריכוז עד שהסתיימה המלחמה. אני בהחלט מתכוון להודות לנשיא פוטין באופן אישי על כך שצבא האדום שיחרר את מחנה ההשמדה אשוויץ'. זה אירוע ייחודי וחסר תקדים בהיקפו ובגודלו. עשרות מנהיגים מהחשובים ביותר בעולם מגיעים כעת לירושלים וליד ושם לציין את זכר השואה ויום שחרור המחנה אשוויץ' ולהיאבק באנטישמיות. זה משהו משמעותי שאמור ללכד את העם ומגייס את העולם יחד איתנו להיאבק יחד איתנו נגד התופעה המכוערת הזאת. אצלנו בבית לא נהגנו לדבר על הזוועות בשואה, זה היה ברור וביננו באחידות המשפחתית. כשהבנות שלי החלו ללמוד ולעסוק בזה ההורים שלי נפתחו יותר, בייחוד אמי. ואז אני התחלתי לשמוע כל מיני סיפורים. לקחו את אמי להופיע בפני תלמידים לספר על הדברים. אמי סיפרה להן שראתה את עגלות המתים במחנה ולפתע שמעה קול שקורא בשמה. מסתבר שזו הייתה החברה הכי טובה שלה בעודה חיה צועקת לה מעגלת המתים. התיאור הזה תמיד מדהים אותי, איך אנשים הצליחו לצאת משם לכאן ובנו את המדינה. אנחנו מחויבים להם כולנו. אתמול פגשתי את הנשיא מקרון כשירד מהמטוס. לחצתי את ידו והודיתי לו על כך שהוא בא להזדהות. הודיתי לו על המאבק הנחרץ של האנטישמיות בצרפת. זה היה רגע משתף וצריך לבודד אותו מהמחלוקות ומחילוקי דעות. גם אנחנו צריכים לדעת להתלכד סביב דברים מרכזיים מעבר לוויכוחים הפוליטיים".
יש לך מושג לגבי נעמה יששכר?
"מי שעוסק בכך באופן ישיר הוא ראש הממשלה וטוב שכך. הוא ממקסם את הסיכויים לסיום אופטימי. אני תורם את תרומתי. תמיד טוב להשאיר את הטיפול מול נשיא רוסיה בידיו של נתניהו. אני בהחלט רואה כאן מקום לאופטימיות שהפרשה הזו תסתיים ושנעמה תחזור הביתה".
אומרים שכל מיני דברים כרוכים בכך.
"העיתונאים לא יודעים אז הם מנחשים. יש הרבה דברים שתלויים ועומדים בין המדינות. כל מיני דברים שקשורים לאינטרסים רוסים וישראלים. לפעמים קצת מערבבים בין הדברים. אנחנו זוכרים את סיפור זכריה באומל שגופתו הושבה. הנשיא פוטין פעל כאן בצורה נחרצת כשסיכן כוחות רוסים כדי לאפשר להביא את הגופה לישראל. אני אקבל את פניו של פוטין ביום חמישי בבוקר וגם את פניו של סגן נשיא ארה"ב מייק פנס. אודה לנשיא פוטין על חלקה של רוסיה בשחרור אושוויץ' והכרעת הנאצים במלחמת העולם ועל כל הדברים האחרים בוודאי ידברו איתו בהמשך".
בכירים במשרד החוץ שאני מעריכה שיש להם עמדות פוליטיות מתנגדים לקדם הצעת חוק לסיפוח הבקעה וסבורים שזו הצעה פופוליסטית לצורכי בחירות.
"באמת הרבה זמן לא שמענו ציטוטים מבכירים אנונימיים ממשרד החוץ. כשאני באתי לשקם את המשרד הזה לא ראיתי שבכיר עשה את זה".
לשקם את המשרד אחרי הקדנציה של נתניהו כשר החוץ?
"לא. אני מדבר על הפקידים. מי אלה הבכירים? אני הבכיר היחידי המדיני לאחר שסגניתי התפטרה ועומדת להתמנות לשרה. מתכוונים כאן לפקידים. ההכרעה על בקעת הירדן היא הכרעה מדינית. השיקולים הם מדיניים וכל אחד מבין אותם. השאלה היא האם ישראל תוכל לנצל את חלון ההזדמנויות בו יש לנו ממשל אוהד בארה"ב ומעמד חזק של ישראל באזור כדי לקבוע את הגבול המזרחי של מדינת ישראל. אם נוכל להפוך את בקעת הירדן לגבול המזרחי של ישראל – אנחנו בוודאי נעשה את זה בתיאום עם הממשל האמריקאי".
ולא בתיאום עם הירדנים?
"יש לנו איתם יחסים עמוקים ביחסים מסוימים ויש רטוריקה אחרת שהם מחויבים אלה. אני לא חושב שיש לירדן בעיה עם זה שצה"ל יהיה בבקעת הירדן במקום כוחות אסלאמיים של איראן. אני יודע שיש שיתוף פעולה בין ישראל לירדן".
אתם כבר מעל עשור בשלטון. מה קרה ברגע האחרון? אני מבינה שעשיתם תרגיל מפואר לבני גנץ
"יש לי הרגשה שהוא עושה את התרגילים לעצמו. הוא לא צריך הרבה עזרה כדי להיראות בלתי רציני. בכחול לבן יש התאגדות אנטי ביבי שאין לה שום מחנה משותף. הם החליטו טקטית לשלוח לחזית את צביקה האוזר ויועז הנדל, שהם ימניים ואז הם גילו את עמדותיהם האמיתיות. לשאלתך, מדיניות היא עניין של הזדמנויות. במשך כהונת ממשל אובמה היה קרב בלימה, הוא רצה להכחיד את ההתנחלויות ואמר לרה"מ שהוא לא יניח אפילו בלוק אחד בירושלים או בשום מקום אחר. אז הגיע ממשל טראמפ, ההכרה בירושלים ורמת הגולן והקרקע הבשילה לניסיון לקדם מהלך בבקעת הירדן. גנץ משנה את עמדותיו בנושא הזה בוקר וערב. ייתכן שאפשר יהיה ליזום מהלך שיקבל לגיטימציה אמריקאית ואולי גם הכרה בריבונות ישראלית בבקעת הירדן".
אתה אומר שאם תוכנית המאה של טראמפ תוצג היא באה בחבילה עם סיפוח הבקעה?
"מצבים יכולים להיווצר. אם יהיו בה אלמנטים שמכירים בזכות של ישראל, אולי זה ההזדמנות שלנו לממש את החלק שלנו גם אם הפלסטינים יסרבו. אני חושב שראש הממשלה מומחה בזה ומנווט את זה. נכון שזה חלק מתעמולת הבחירות אך עדיין צריכה להיות מהות אמיתית לדבר הזה. יש כאן הזדמנות. אם נצליח להכיל את הריבונות הישראלית על בקעת הירדן, זה יהיה רגע היסטורי כמו הכלת הגולן. זה נושא שהיה בקונצנזוס תמיד בין המרכז לימין. ההתיישבות שם הייתה מפא"יניקית מלכתחילה. קביעת הגבולות היא דבר בלתי רגיל".
אז אתה מסביר את ההיגיון המדיני הרחב ומצד שני כן מודה שזה קשור לתעמולת בחירות.
"אנחנו אנשים הגיוניים. אנחנו נמצאים בבחירות וברור שכשאתה עושה דבר שאתה חושב שהוא נכון מבחינה מדינית והוא גם מועיל לקו ההסברה שלך בעוד שהצד השני מסרבל את עצמו – בוודאי שחייבים לחשוף את זה. יש כאן ניסיון של כחול לבן להיות ימניים אחרי שבבחירות הקודמות הם היו אנטי חרדים. אני חושב שזה דבר נלעג לשנות עמדות. זה לא מחזיק מעמד וזה מתפוצץ".
יש להם קו אחד ברור וזה לומר 'לא' גדול לנתניהו. כעת הם מקדמים את ועדת החסינות של נתניהו. יצליחו לדעתך?
"אני חושב שהם טועים כאן. הם ראו שנושא החסינות היא נקודת תורפה של נתניהו. אך אני חושב שאם ישאלו את הציבור, הוא היה מעדיף להמתין עם הדיון הזה לאחרי הבחירות. לעשות את זה לפני הבחירות זה קרקס".
הם יצליחו במהלך לדעתך?
"אני מקווה שלא. ראש הממשלה יפגוש את הציבור בבחירות ויראה את הנתונים. הוא יראה את השמיים הפתוחים של המדינה וכל הקהל מוחא כפיים כי הוא טס בזול. אני רואה שכחול לבן יראו את התוכניות שלהם".
עריכה: איתמר זיגלמן
