הפסיקו לנצל את השואה לצרכים פוליטיים
ענת דוידוב על ניצולי השואה, שאותם הכי קל זה להזיז הצידה: "לניצולים הגיבורים, אף אחד לא יכול למכור לוקשים"
זוכרים שרק 30 ניצולי שואה הוזמנו ל'פורום השואה הבין לאומי' ביד ושם? זוכרים גם את התייצבות המנהיגים מקיר לקיר, והכבוד יוצא הדופן לנשיא רוסיה פוטין. ובטח זוכרים גם שהיה מנהיג פולני אחד שבחר להיעלב ולא לבוא, כי סרבו לאפשר לו לנאום.
לגבי הניצולים הבהירו ביד ושם, שהאירוע אינו טקס ציבורי, אלא התכנסות של מנהיגים. לניצולי השואה ומלוויהם, נשמרו 60 מקומות, שהרי ברור שקשישים בני 90 לא יכולים להגיע ללא מלווה.
עיתון 'הארץ' העלה בצדק כמה סימני שאלה חשובים לגבי התכנים והנרטיב שנבחרו לעמוד במרכזו של הפורום.
איך זה שבריה"מ מוצגת כמשחררת אירופה מהצורר הנאצי, ומה היה החלק של בריה"מ בפרוץ מלחמת העולם השניה, בשיתוף פעולה עם גרמניה הנאצית עד 1941, ובכיבוש פולין ומדינות נוספות במהלך ואחרי המלחמה?
ובכלל, עד כמה העובדה שמשה קנטור, האוליגרך הרוסי, שהוא אחד מהתורמים הגדולים ל'יד ושם', ומקורב מאד לנשיא פוטין, היתה הגורם ל'עידכון' הנרטיב והתכנים ההיסטוריים?
ולמה 'יד ושם' מפרסם פתאום התנצלות מעל דפי 'הארץ', במרכזה הם מודים באי דיוקים על התכנים?
הגיע הזמן להניח לשואה, לא לסחור בה פוליטית, כי אפילו ההשוואה של רה"מ שאירן מכינה שואה נוספת לישראל, לא מאיימת עלינו, כי ישראל מדינה עצמאית וחזקה.
כי לניצולי השואה, השורדים הגיבורים, אף אחד לא יכול למכור לוקשים.
