"מי שרוצה יותר - מנצח בסוף"
בפתח התוכנית התייחסו ענת דוידוב ואראל סג"ל להישג הגדול של רה"מ • ענת: "יש לנתניהו רעב מטורף, לעומת גנץ שיושב בבתי קפה"
במסגרת יום השידורים המיוחד לסיכום בחירות 2020, הגישו ענת דוידוב ואראל סג"ל את שעת הבוקר, וערכו סיכום ביניים של תוצאות האמת, המעניקות יתרון משמעותי לליכוד בראשות בנימין נתניהו. "זה ניצחון אדיר", אמר סג"ל.
ענת דוידוב פתחה את דבריה בהתייחסות ל'ירידה לשטח' של נתניהו טרום הבחירות, שנועדה להניע בוחרים להצביע עבורו בקלפיות: "הוא עבד קשה, הוא עבד כמו מטורף, מדלת לדלת, מעיר לעיר, מכפר לכפר. מי שרוצה יותר מנצח בסוף". על אף התוצאות סג"ל נותר סקפטי מעט: "זה מדגמים, אני מניח שזה ייגמר על 60".
בהמשך דבריו הביע את דעתו לגבי הסיבות שהובילו למהפך: "בציבור היהודי, הציוני, 'הליכוד' ובנימין נתניהו מקבלים רוב מוחלט. אין בכלל שאלה מה הסנטימנט של רוב המצביעים בישראל היהודים. אני חושב שזה קשור להרבה תחומים, גם לאמונה בדרכו של ראש הממשלה וגם בסופו של דבר הבעת חוסר אמון מוחלט ברבים במערכת אכיפת החוק".
סג"ל בחר להשמיע הקלטה של העיתונאי אמנון אברמוביץ' משנת 1999 שבה הוא נשמע אומר: "בנימין נתניהו יורד מבמת ההיסטוריה ללא חותם כלשהו, ללא הישג של ממש. הוא יהיה הערת שוליים, אם בכלל, בהיסטוריה של ראשי הממשלות". הסיבה שבחר סג"ל לדבריו להשמיע את ההקלטה היא להכניס דברים לפרופורציות: "מי שהביא את ההישג הגדול הזה ומי שהציבור בישראל סומך עליו זה נתניהו. אנחנו העיתונאים מדי פעם בפעם צועקים, אומרים וכו', אבל בואו לא נשכח מי הגיבורים האמיתיים. זה ניצחון אדיר".
ענת דוידוב הבהירה כי שניהם מחזיקים בתפיסות עולם מנוגדות וכי "יש תהום בינינו" וביקרה את סג"ל על שימושו במונח 'ישראל השנייה': "אני לא מקבלת את המונח של ישראל השנייה ולא אוהבת אותו, כי נתניהו הוא ישראל הראשונה לגמרי. הוא האליטה של האליטה, והוא הולך לשם כי הוא מדבר אל הממד הרגשי".
סג"ל השיב לדבריה: "גם אני נראה שייך לאליטות השניות אבל אני חש בכל ליבי, בכל מהותי ובכל נפשי - אח. אני אומר ואמרתי תמיד – 'ליכודניק', אוהב את ה'ליכודניקים' ואוהב את עם ישראל. אנחנו מסתכלים על הסוציולוגיה והפסיכולוגיה של ההצבעה ויש לה משמעות בתוך הסיפור הזה".
ענת הוסיפה לטעון בתוקף כי "יש ישראל אחת" ותהתה: "למה ישראל השנייה?" לדעתו של סג"ל אין ישראל אחת וכי "מה שקורה עכשיו זה המשך של 1977 בתחושה של רבים שהלכו להצביע". וסיכם: "אנחנו רואים עלייה של 5-3 אחוזים בכל עיר 'ליכודית', זאת ההבנה שההגמוניה הפוליטית שהייתה הדבר היחיד שהציבור הזה השיג - הולכת להימחק".
עריכה: עופרי גליכמן
