"אי אפשר להסתכל על אף ציבור כמקשה אחת"
פרופ' אייל לשם (ביה"ח שיבא) על הביקורת כלפי חלקים בחברה החרדית שלא מצייתים להנחיות הבידוד • וגם: האם המסכות יהפכו לחלק מחיינו?
פרופ' אייל לשם, מנהל המכון לרפואת מטיילים ומחלות טרופיות במרכז הרפואי שיבא תל השומר, התייחס להתפתחויות במאבק למיגור התפשטות נגיף קורונה בארץ ולהמלצה החדשה של משרד הבריאות לחבוש מסכה, ואמר: "אם נרצה להחזיר את הציבור לעבודה סדירה, נבקש מהם ללבוש מסכות. בהחלט ייתכן שמסכות יהפכו לחלק מהחיים שלנו". כמו כן, הביע את דעתו על הקבוצות בציבור החרדי שלא נשמעות להנחיות, ועל הדרכים לאכוף זאת, ואמר: "אי אפשר להסתכל על אף ציבור כמקשה אחת. ההסברה ושיתוף הפעולה עם מנהיגי הקהילה הם בעלי ערך עליון".
נגיף קורונה ממשיך לגבות חיים רבים ברחבי העולם, מדינות רבות נאבקות במלחמה נגד האויב הבלתי נראה, אך בציבור החרדי יש קבוצות שלמרות האזהרות, הנתונים, ההנחיות, האכיפה והקריאות של הרבנים ממשיכים לחיות את שגרת יומם ומסרבים להישמע להוראות משרד הבריאות. פרופ' לשם הסביר כי "צריך פה לעשות מעבר לאכיפה, אכיפה בשביל שינוי תרבותי היא לא כלי טוב. דרכים של הסברה ושיתוף פעולה עם קהילות הן הדרכים היעילות ביותר בבריאות הציבור". בהמשך, הוא סיפר כי שוחח עם מנהיגי קהילות בציבור החרדי לפני פורים, "כולם כאחד נענו להמלצות שלי וביטלו מסיבות פורים".
אתמול (ג'), משרד הבריאות המליץ לאזרחים לחבוש מסכה בעת יציאה מהבית, לאחר שלפני כן טענו במשרד הבריאות כי אין צורך במסכות. יתרה מזאת, יש שטענו כי חבישת מסכה מייצרת אצל האדם תחושת חסינות שקרית ולכן המסכות מסוכנות, יש שטענו כי המסכה מסוכנת משום שמאפשרת מפגשים חברתיים בזמן שמנסים לצמצם מגעים בין הפרטים באוכלוסייה. פרופ' לשם הסביר כי "אנחנו למדים ממחקר שמצטבר ומההצהרות של ארגון הבריאות העולמי שהמסכה עושה עבודה מצוינת בלתפוס את הטיפות שאנחנו כל הזמן מדברים עליהן".
עוד הוסיף ואמר: "אחד הכלים שמלמדות אותנו מדינות המזרח, סין וכן הלאה, זה חבישת מסכה בציבור. אין ארוחות חינם ברפואה, אין טיפולים תרופתיים והתערבויות תרופתיות שאין בהן סיכון. גם כדור אקמול יכול להיות מסוכן במצבים מסוימים. לכן, כשמסתכלים על התמונה הכוללת, אנחנו בעיקר שואלים את עצמנו איך נחזור לחיות חיים יצרניים וחברתיים. כלומר אם נרצה להחזיר את הציבור לעבודה סדירה, נבקש מהם ללבוש מסכות, על מנת שאדם אסימפטומטי שלא שם לב ומפזר בטיפות את הווירוס, הטיפות יילכדו במסכה ולא ידביקו את האנשים שקרובים אליו".
מנהל המכון לרפואת מטיילים ומחלות טרופיות במרכז הרפואי שיבא תל השומר התייחס לסוגיית הבדיקות לגילוי קורונה, והבהיר: "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה בדיקות, המספר עצמו נטול משמעות לחלוטין. מה שחשוב זה להבין את מי בודקים ושהם יהיו מדגם. צריך שהמדגם יהיה מייצג ולאורך זמן. אותו מדגם, לאורך חודשים רבים, ייתן לנו מפת חום של איפה ההתפרצות כרגע. מתי אנחנו בעלייה ומתי אנחנו בשליטה".
השבוע, שר האוצר הציג את התוכנית הכלכלית החדשה לסיוע במשבר. לטענתו, לאחר הפסח המשק יחזור לעבודה בצורה הדרגתית. פרופ' לשם התייחס לדברים, ואמר: "הצעדים שננקטו עובדים בגלל שהפחתנו את מספר המפגשים היומיים בין אדם לאדם. מאידך, יש לנו מחיר שאנחנו משלמים מדי יום, מאות מילוני שקלים שהמשק מאבד. בשלב מסוים, הנזק מהצד, כמו שאמר הנשיא טראמפ – 'התרופה עלולה להיות גרועה יותר מהמחלה'. המאות מיליונים האלה יחסרו לנו לעוד מיטות, רופאים, חדרי צנתור. לכן, הקברניטים ישבו ויבינו מתי חייבים להחזיר את המשק לעבודה סדירה, על מנת שלא נקרוס כלכלית ולא תהיה לנו גם מערכת בריאות - לזה יהיה גם מחיר בחיי אדם".
עריכה: עופרי גליכמן
