חוזרים ללימודים אחרי יום העצמאות?
מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב הסביר על התוכנית להחזרת הלימודים בצל נגיף קורונה: "הכוונה להחזיר בתום יום העצמאות גני ילדים ויסודי א'-ג'"
מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב דן בתוכנית החזרה לשגרה של הלימודים במדינה, לאחר מספר שבועות שבהם נאלצו התלמידים, המורים ואף ההורים להתרגל למציאות של למידה מרחוק. בשבוע האחרון הוחזרו לפעילות מוסדות החינוך המיוחד ולדבריו, "הכוונה היא בתום יום העצמאות להחזיר גני ילדים, יסודי א'-ג' וילדים ונוער במצוקה". כמו כן, התייחס לסוגיית בחינות הבגרות והסביר כי "החלטנו למקד את הילדים לא בכל חומר הלימוד, לקחו את הבחינות הקיימות ומיקדו מתוך כל המבחן כולו באילו נושאים תתקיים הבחינה".
מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב התייחס לשגרת הלימודים, הלא שגרתית, בצל מגפת הקורונה והסביר כי "איך שבתי הספר נסגרו עברנו מיד להחלטה אחת שלומדים מרחוק. נפלה החלטה שהיא החלטה אסטרטגית. כל המורים וכל גננות בלי יוצא מן הכלל עובדים. התחלנו לפני שבוע בשלב שני, החזרה של החינוך המיוחד. פתחנו את מוסדות החינוך המיוחד, את גני החינוך המיוחד ובאו בשבוע האחרון כ-30,000 ילדים", והדגיש כי "הכול בהדרגתיות, שום דבר לא אידאלי ושום דבר לא חזר לקדמותו".
לפי התוכנית המסתמנת לחזרה לשגרה, "הכוונה היא לאחר יום העצמאות ביום ראשון ב-3.5 להחזיר את גני הילדים, יסודי כיתות א'-ג' וילדים ונוער במצוקה. במקביל, לקיים במשך תשעה ימים בחינות הסמכה לטכנאים והנדסאים ובכך לפתוח את השער של הבגרויות, בקבוצות קטנות של 11 ילדים, עם משגיח, בכיתות של 60 מטר ויש את המרחק הדרוש", אמר אבואב והוסיף כי "יש התדיינות - אם כמות כפולה של ילדים באותו מרחב פיזי מגבירה את הסכנה להידבקות או לא".
כמו כן, "גן הילדים יפוצל לשתי קבוצות. האחת, בימים ראשון-שלישי. השנייה, רביעי-שישי. בתי הספר א'-ג' יפוצלו למחצית הכיתה, כל כיתה תהיה בנפרד עם 15 ילדים ומחנכת או מחנכת עמיתה. נפרוש באופן פיזי על כל המרחב, לכן גם ההפסקות יהיו לסירוגין", וטען כי נדרש שינוי דרסטי בכוח האדם כדי "לקיים את השגרה הזאת". הוא סיפר כי התוכנית הוצגה למשרד הבריאות, "אנחנו מחכים ומצפים שיאשר את התוכנית הזאת. כרגע זה המתווה, ברגע שזה יאושר נתחיל להניע את הגלגלים".
מנכ"ל משרד החינוך התייחס לסוגיית בחינות הבגרות והסביר כי "כתיבת הבחינות מסתיימת עד תחילת חודש מרץ. צריך שיהיה לזה תוקף, שאיש לא ייגע בזה ושזה יהיה מקצועי ומקובל על האקדמיה. בראשית מרץ הבחינות מסתיימות ונמצאות בכספות. כתוצאה מכך ששינינו את מספר הבחינות, לקחנו את הבחינות הקיימות, המצויות בכספות ומיקדנו מתוך המבחן כולו באילו מרכיבים, באילו נושאים, תתקיים הבחינה. מיקדנו את החומר וכל הלמידה עכשיו מרחוק והלמידה שתהיה במרתונים זו למידה ממוקדת בחומרים בנושאים שיהיו בבחינה".
"אי אפשר להשאיר את הילדים רק בסדר יום לימודי"
שגרת החיים של האנושות השתנתה לבלי הכר מאז פרץ נגיף קורונה לחיינו, והמורים האמונים על חינוך דור העתיד נאלצו להתרגל במהירות לשגרה החדשה. "מורה לימדה שנים בכיתה פרונטלית והיא מיום שישי, 13 בחודש, עד יום ראשון, ב-15, צריכה לעבור לשגרה אחרת, לרכז את הילדים ולייצר סדר יום", אמר אבואב והוסיף כי "העיקר זה שיש סדר יום, גם אם חלקי, הוא מאוד משמעותי". בהמשך, מנכ"ל משרד החינוך דן במתחים בין משרד האוצר למשרד החינוך בעקבות הדרישה מהמורים להמשיך וללמד מרחוק בתקופת הקורונה, והסביר כי "יכלו לקבל החלטה שמוסדות החינוך נסגרים, מערכת החינוך נסגרת ואין קשר, אין למידה מרחוק ואין כלום", אך הדבר לא קרה.
הוא התייחס למאבק המתנהל לגבי המשך הלימודים במהלך החופש הגדול, ותהה "מה לא הגיוני בשיטה, שחלק מהימים יוחזרו ובחלק האחר המורים והגננות יקבלו שכר, והקריאה שלנו תהיה שהם יבואו לעבוד בבתי הספר והגנים של החופש הגדול כדי לקיים מסגרות?". עוד טען כי "השאלה הראשונה היא אם המורים עובדים ולאחר מכן מה המנגנון, מה הדרך, איך מיישבים ואיך מגיעים להבנות מה הימים המוחזרים במהלך החופש הגדול. המורים כבר אישרו החזרה של תשעה ימים. מדובר היה ב-25 ימי לימוד. הדרך היא לא צווים, לא התקוטטות ולא תדריכים בתקשורת".
אבואב הסביר כי הלימודים בחופש הגדול לא יתבצעו במתכונת של הלימוד השוטף. "החלק הראשון זה למידה וצמצום הפערים בתחומי הלמידה, גם בגנים ובבתי הספר בחופש הגדול זה משולב. יש גם מרכיבים של למידה, מרכיבים של הפוגה וגם מרכיבים חברתיים". עוד אמר כי "כל איש מקצוע יגיד שאחרי תקופה כל כך מורכבת אי אפשר להשאיר את הילדים רק בסדר יום לימודי".
לכן, הוא סבור כי יש חשיבות רבה בגיוס המורים לטובת העניין. "ברגע שהתשתית נעשית על ידי גננות ומורים מוסמכים, שזו התשתית והליבה של מערכת החינוך ולא אנשים שבאים כקבלני משנה לתקופת הקיץ, זו מסגרת שיש לה יכולת לנטר את כל הבעיות", אמר. בהמשך סיפר מנכ"ל משרד החינוך כי "כך הגענו לקרוב ל-280,000 ילדים שגילינו שבמצוקה, כך הגענו ל-18,000 משפחות שהיינו צריכים לחלק מזון ועוד הרבה דברים. דרך הניטור, ההימצאות והיכולת של מורה לשמור על קשר ולא להיעלם".
עריכה: עופרי גליכמן
