ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר אמש (ב') בנאומו כי כחלק מהמאבק בנגיף קורונה בודקים אפשרות 'שיהיה על כל ילד מין חיישן כזה, שמזהיר כמו מכונית. אם אתה מתקרב אליה יותר מדי, היא עושה לך רעש. באזר כזה'. ד"ר יפה שיר רז, חוקרת תקשורת בריאות במרכז הבינתחומי בהרצליה הסבירה מדוע כולנו צריכים לפחד מהאמצעים הטכנולוגיים שמפעילים על האזרחים במדינה בתקופת הקורונה. "זה נעשה ללא חקיקה, והדיונים הם באישון לילה, בלי שקיפות, אנחנו לא יכולים לקבל את הפרוטוקולים, אנחנו לא יודעים אם רק מאכנים את הנתונים שלנו", אמרה.
ד"ר יפה שיר רז התייחסה לנאומו של רה"מ אמש בו התייחס לאפשרות להפעיל אמצעי מעקב טכנולוגיים נוספים על האזרחים, כחלק מהמאבק בנגיף קורונה. היא הדגישה כי הוא אומר מקפיד להגיד שהדברים יעשו 'לפי החוק', אך "אין חוק נכון להיום בישראל בנושא הזה וזו בדיוק הנקודה. בניגוד לעולם המערבי, אין אצלנו חקיקה ייעודית ומוסדרת ביחס לשימוש באמצעי ניטור המוניים בעתות חירום, לאיסוף מידע באמצעות טכנולוגיות שונות. אנחנו פועלים לפי פקודת העם משנת 1940 שברור שהיא לא מעודכנת, בלשון המעטה, למצב הטכנולוגי היום".
היא ציינה כי "סקירה השוואתית שערכו ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר וד"ר רחל ארידור הרשקוביץ בין ישראל לעלום מראה שישראל היא המדינה היחידה בעולם שהפעילה את השירותים החשאיים שלה, כדי לעקוב אחר האזרחים שלה, במסגרת המאבק בקורונה". היא הוסיפה והבהירה כי איכון סלולרי נעשה במדינות אחרות בעולם אך "ההפעלה של שירתי הביטחון היא חריגה. רק ישראל מפעילה אותם וכל זה נעשה בעלטה. השב"כ לטובתנו אבל הוא מיועד להילחם בבעיות של טרור, להגן על המדינה מבעיות ביטחוניות - לא לעקוב אחרי אזרחים".
לדבריה, "העובדה שהשב"כ עושה את זה זו נקודה מאוד מרכזית". כלומר, לדברי ד"ר שיר רז "השב"כ עושה את זה וזה נעשה ללא חקיקה, הדיונים נעשים באישון לילה, בלי שקיפות, אנחנו לא יכולים לקבל את הפרוטוקולים, גם עיתונאים לא יכולים לקבל, אנחנו לא יודעים מה נעשה שם, אנחנו לא יודעים אם רק מאכנים את המיקום שלנו או כמו שגבי אשכנזי חשף - השב"כ לא רק עוקב אחר נתוני מיקום אלא גם נתוני שיחות", והתרעמה: "למה זה נכון?"
יתרה מכך, היא תהתה "למה צריך חיישנים אם מדובר בחיישן חיצוני? הרי כולנו מסתובבים עם אחד כזה כבר שנים, זה הטלפון הנייד שלנו. בקלות אפשר לייצר אפליקציה שתזהיר אותנו להתרחק 2 מטר אם זה הרעיון", והוסיפה כי זה לא קיים באף מדינה אחרת בעולם. "צריך לשמור גם בעתות משבר, גם משבר חמור, על איזונים בין הצורך להגן על הציבור לבין גלישה למקומות של צפון קוריאה וסין, כי זו קפיצת מדרגה מסוכנת".
ינון מגל תהה מדוע היא מתנגדת לאמצעים הטכנולוגיים שאמורים לסייע לאזרחים, והרי לכולנו יש טלפון נייד ו'מארק צוקרברג יודע עלינו הכול'. ד"ר שיר רז הסבירה כי "זה נכון אבל זו לא הנקודה. אני מאמינה שהמצב הזה קיים אבל בין זה ובין להפעיל אותו בצורה פרו אקטיבית על ידי הממשלה לזמן שאנחנו לא יודעים, אנחנו לא יודעים מה הם עושים, אין פרוטוקולים, אין חשיפה של מה שקורה, הכול תחת ערפול - זו בעיה חמורה. טכנולוגיות כאלה מעניקות לממשלות כוח חסר תקדים".
עריכה: עופרי גליכמן