"בן הארבע שלי היה מעיר אותי ב־3 בבוקר שאשטוף לו ידיים"
מיכל ינאי שיתפה את גדעון אוקו בתחושותיה בתור אימא לילדים שלא הלכו למסגרות החינוך: "הסתכלתי על הפחדים והתסכול של ילדיי"
השחקנית והאימא מיכל ינאי שוחחה עם גדעון אוקו ב־103fm על החזרה המתוכננת ללימודים: "הבת שלי כבר פוחדת לשמוח מתוך החשש שתהיה הגבלה ועוד פעם ישנו". על תקופת הקורונה: "בן הארבע שלי היה מעיר אותי בשלוש בלילה שאשטוף לו ידיים". בהמשך הביעה את דעתה על המשבר בעולם התרבות, ועל מחאת השחקנים: "לא ברור מה יהיה, גם המתווה שהולך להיות הוא מורכב, אם לא תהיה תמיכה של המדינה בהפרשים זה לא ריאלי, שום הצגה לא יכולה לעלות עם שליש קהל".
השחקנית מיכל ינאי שיתפה כיצד השפיעה עליה תקופת הקורונה כשחקנית וכאמא. "מצד אחד כובע האמא המאותגרת, היו גם רגעים קסומים, שמחים וטובים. מצד שני היו רגעים לא פשוטים". היא הסבירה כי לאורך התקופה היא התמקדה בילדים ובפחדים והתסכול שהם חווים כתוצאה מהמצב. "בן ה-4 שלי בהתחלה היה מעיר אותי ב-3 בלילה שאני אשטוף לו ידיים שזה היה מאוד עצוב לראות את זה. אני חושבת שהיה בזה המון עצב מבחינת הילדים גם הניתוק החברתי, הפחדים, תקופה לא קלה בשבילם".
אך הוסיפה כי גם ההורים חוו קשיים כתוצאה מהתנגשות בין הצרכים של הילדים בתקופה המורכבת והמאתגרת של הקורונה לבין "הצורך שלנו כהורים להיות עסוקים בקריירה, בחיים, בבישולים וגם להיות הורים מגוננים". יתרה מכך, בתקופה זו ינאי הייתה בכובע "השחקנית המובטלת, שזה היה פחות נעים ועדיין לא ברור מה יקרה. גם המתווה שיקרה הוא מאוד מורכב ובעיתי, כי אם בתיאטראות דורשים ריחוק חברתי, מושב אחד כן -ו2 לא, מי יממן? אם בכלל יגיעו?"
לטעמה, המתווה שהוצע הוא "לא ריאלי אלא אם כן תהיה תמיכה של המדינה בהפרשים". היא הסבירה כי "שום הצגה לא יכולה לעלות עם שליש קהל, שלדעתי לא יבוא. כי שוב כמו הפילהרמונית, גם אצלנו בתיאטרון רוב הקהל אלה אנשים בסיכון גבוה ואני גם לא רואה את ההורים שלי מחר ששים לבוא לראות הצגה בתיאטרון. גם כלכלית, עכשיו לא נראה לי שזה בסדר העדיפויות של אנשים לקנות כרטיס לתיאטרון". אך ציינה כי ייתכן והצגות ילדים יוכלו לשוב לפעילות, "יכול להיות שירצו בחופש הגדול כן לנצל את ההזדמנות שיהיה מותר להתקהל ואולי שם תהיה התעוררות יותר מהירה. גם חלק מההופעות של ילדים זה בחוץ, אז אני מקווה".
לכן לדבריה המצב מורכב מאוד, "זה 150,000 משפחות, תאורנים, סאונדמנים, מלבישות, תפאורנים, 150,000 משפחות שלא רואות איך הן חוזרות לעבוד בזמן הקרוב וזה מאוד מורכב ומייאש. אף אחד לא רוצה לבקש נדבות, רק רוצים לשמור על הכבוד שלנו ולחזור לעבוד", אמרה. ישנם עובדי תרבות שבחרו לעבוד בתקופת הקורונה במקצועות אחרים, על כך אמרה ינאי: "כל אחד ומה שהוא יכול לעשות, צריך להביא כסף הביתה, צריך להתפרנס, יש אנשים שהם שחקנים וזה מה שהם עושים, זה הדבר היחיד שהם יודעים לעשות ואין להם אופציה לעשות דברים אחרים ויש אנשים שכן יכולים. כל אחד ומה שהוא יכול".
היום החלו דיווחים על חזרה מלאה ללימודים בערים נקיות מקורונה, ערים ירוקות כבר ביום ראשון. ינאי סיפרה כי כשסיפרה לבתה שכבר חודשיים נמצאת בבית ללא מסגרת לימודית, שהיא ככל הנראה תשוב ללימודים, "היא קפצה כאילו זה דיסנילנד. מצד שני אמרה לי שניה אחרי זה 'אמא זה יום חמישי, עד יום ראשון הם יכולים לשנות הכול'. איך היא מגיבה, היא פוחדת לשמוח, פוחדת לקפוץ ולשמוח מתוך החשש שתהיה הגבלה וישנו ויטריפו את כולם".
לסיום, היא שיתפה כיצד העבירה את התקופה, "יש לי את האפליקציה שלי ועבדתי בה, לשמחתי, זו הייתה תקופת פריחה למקום. המספרים קפצו. נוספו 20,000 איש בחודשיים האחרונים שזה מספרים מדהימים מצד אחד. מצד שני עצוב לראות שכל הסקשנים שאנשים מקשיבים להם זה בעיקר להפחית חרדה ולישון טוב יותר בלילה". היא הוסיפה שזה היה "מאוד משמח שאני כן מצליחה לעזור בתקופה הזאת ולהביא קצת שמחה לבתים, קצת להרגיע את הילדים, ההורים. לפחות הרגשתי את חלקי הקטן שלמלחמה הזאת הצלחתי לתת, כל החזרה הזאת היא לא פשוטה. החזרה לשגרה היא שגרה מאוד במירכאות, וגם היא תיקח זמן".
עריכה: עופרי גליכמן
