103FM
103FM
האזנה לשידור החי
עכשיו בשידור
גולן יוכפז וענת דוידוב

"אין סיבה שלא אוכל ללכת עם מכנסיים קצרים"

יעל, תלמידת בית ספר ברעננה, סיפרה על המחאה שיזמה נגד האיסור על לבישת מכנסונים • מנחם הורוביץ התנגד: "הן אומרות, 'המנהלת, אני מצפצפת עלייך'"


יעל גונן, תלמידה בחטיבת הביניים בבית ספר ברעננה, שוחחה עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103fm על המאבק שניהלה נגד קוד הלבוש האוסר על לבישת מכנסיים קצרים בבית הספר. אביה השתתף בשיחה והביע את הערכתו הגדולה לבתו על עמידתה האיתנה על עקרונותיה וטען שקוד הלבוש מעיד על בעיה של מערכת החינוך בכללותה. בהמשך, העיתונאי מנחם הורוביץ ('קשת 12') עלה לשידור והסביר מדוע הוא מתנגד ל'מחאת המכנסיים הקצרים'.

יעל גונן הסבירה כי החליטה לצאת במאבק לאחר שהבינה כי "אין סיבה שאני לא אוכל ללכת עם המכנסיים הקצרים שלי לבית הספר. כתבתי בקבוצת בנות אם מישהי רוצה לצאת איתי לדרך ולנסות לשנות את זה. לאט לאט זה התפתח והרבה בנות התגייסו וחשבו אותו דבר. אתמול באנו קבוצת בנות מאוד גדולה מבית הספר מכיתות ז'-ט' עם מכנסיים קצרים למרות שידענו שעל פי התקנון הם לא מאושרים, הכניסו אותנו לבית הספר ומשם ישר לספריה".

בספריה בודדו את קבוצת הבנות, כ-60-50 תלמידות, ושם "התנהל דיון, קצר יחסית, עם המנהלת ועוד כמה מורות. המנהלת אמרה לנו שהיא חושבת שזו לא הדרך לפתור את זה, שזו דרך שמשתמשת בכוח, שזה באמת עובר את התקנון ושזה לא לעניין", היא אמרה. לאחר מכן, "פיצלו אותנו לשתי כיתות כל כיתה הייתה עם כמה מורות מהצוות והמשכנו את השיחה. המורות אמרו שהן חושבות שאנחנו כן צודקות אבל שזו לא בהכרח הדרך. פתאום, בבת אחת, הודיעו לנו שאנחנו הולכות ללמוד בכיתות, למרות שעדיין לא הבנו מה זה אומר ומה קורה עם החוק, אבל המשכנו ללמוד אתמול כרגיל עם מכנסיים קצרים", הוסיפה.

גונן הודתה כי היא מכירה את סעיפי התקנון וכי על פיו ניתן להגיע לבית הספר עם "מכנסיים קצרים אבל רק אם הם מגיעים עד אחרי האמה כשהידיים לצדי הגוף, בערך כמה סנטימטרים לפני הברך". על אף שהתקנון חל על הבנים והבנות, היא סיפרה כי "בנים יכולים לבוא עם מכנסיים קצרים ולא כל כך טורחים לבדוק אותם, את רוב הבנות - כל הזמן". המאבק של גונן נשא פרי ואתמול (ג') "שלחו לנו בעצם הודעה שאומרת שאחרי מאמצים הצליחו לשנות את החוק שיהיה אפשר ללכת עם מכנסיים קצרים אבל בלי קרעים". כמו כן, היא העידה על עצמה כילדה שלרוב "עומדת על שלי, על מה שאני רוצה. אמא שלי ואבא שלי אמרו שהם מאחורי ושהם תומכים בי ומגבים אותי - זה גם נתן לי עוד כוח להילחם על זה".

"החברה שלנו הקצינה"

ברק, אביה של יעל, הביע את הערכתו הרבה לבתו, "אני מאוד גאה בה לשמוע ילדה שמתנסחת, שיש לה ערכים, שיודעת לעמוד על שלה ואני חושב שככה כל ילד וילדה צריך להתנהל". הוא הסביר כי מטרת השתתפותם בתוכנית היא "כדי שכול מיני אנשים שהגיבו כששמעו את הסיפור הזה על חוסר החינוך של הילדים שישמעו רגע מה יש לילדה הקטנה להגיד ואולי ילמדו גם משהו".

הוא הדגיש כי הוא "בסך הכול מעריך את הנהלת בית הספר. הסיבה היא לא מכיוון שיש לי ביקורת ספציפית על בית הספר אלא מכיוון שיש לנו פה בעיה של כלל מערכת החינוך. הרי בסופו של דבר, זה לא עניין מקומי של בית ספר אחד ברעננה, העניין הזה הוא ארצי. יש פה איזושהי דעה של ניצול התלבושת האחידה בשביל ליצור אצל בנות קטנות תחושה שהן נמצאות תחת אפליה מגדרית". לטעמו, הבנות הצעירות עוד לא מבינות ואני בתור אבא לא רוצה שהילדות שלי יגדלו בחברה שמאלצת אותן כל הזמן להסתכל אם יש להן קצה של כתף חשוף כי זה אומר עליהן משהו לא בסדר ועל החינוך שלהן".

לא זו בלבד, הוא הבהיר כי הוא לא תומך בפריצת גבולות ושבירת חוקים אך "בסופו של דבר גם הבגדים שהגיעו איתן אתמול אלו היו מכנסיים קצרים, בוא נגיד שבישראל של שנות ה-90-80 זה היה עובר בלי למצמץ". לטענתו, "משהו קרה בחברה, הן לא הסתובבו עם מכנסיים שקרועים מאחורה ומראים להן חצי תחת, מה שקרה זה פשוט שינוי ערכי בחברה, החברה שלנו פשוט זזה והקצינה. אתם יכולים לראות תגובות של אנשים שמסתכלים על תמונה שפורסמה ברשתות של ילדות בנות 13-14 ומתחילים להגיד – 'למה שלא יהיו כבר עם בגד ים?'"

האב טען שקוד הלבוש מכיל התנגשות בין שני ערכים, התקנון והשוויון. "אתה לא יכול להגיד 'הנה נעשה תקנון' אבל בפועל, בין אם זה דרך אכיפה בררנית ובין אם זה שפשוט אין בשוק מכנסיים שמתאימים לבנות במידות האלה ורק בנים יכולים ליהנות מזה ובנות הולכות עם מכנסיים ארוכים, זה למעשה מייצר פה אפליה דה פאקטו. מעבר לזה, זה חינוך שאומר תמיד תסתכלו על הכתף שלכן"..

"תלבושת אחידה זה דבר חשוב"

העיתונאי המוערך מנחם הורוביץ' התייחס אתמול למקרה של משפחת גונן וטען שיש צורך בקוד לבוש אחיד לכולם, כך שכולם יהיו שווים. הוא הצטרף לשיחה והסביר את התנגדותו למחאה. "אין שום קשר למיניות. יש בית ספר, יש הנהלת בית ספר, יש צוות חינוכי של בית הספר והוא קובע משהו. באות היום בנות בכיתה ו-ח, עוד מעט זה יהיה בכיתה ד', והן אומרות – 'גברתי המנהלת, את קבעת נהלים, את קבעת כללים איך צריך להיראות המרחב הציבורי של בית הספר, אני מצפצפת עלייך. זה לא מעניין אותי מה את חושבת. אני רוצה ללכת עם מכנסון, שאולי גם מתקצר משנה לשנה, ולכן אני אלך'".

הוא הדגיש כי הוא "לא מדבר פה כאדם דתי, יש לי חברים חילוניים לחלוטין שאין להם שום קשר לדת או למסורת שאומרים לי 'מנחם אנחנו לא משתלטים על הילדים שלנו'. זה לא קשור לשום דבר אחר, בטח לא לסיפור המגדרי. מבחינתי שגם הבנים יבואו בצורה הולמת שהנהלת בית הספר תחליט". ענת דוידוב ציינה בפניו כי אכיפת קוד הלבוש מתמקדת בעיקר בבנות. הוא השיב כי אם אכן הדבר כך, "הסיפור הזה הוא באמת לא בסדר וזו שערורייה. אני בעד זה שאם דורשים קוד לבוש מבנות, ידרשו קוד לבוש מבנים".

גולן יוכפז וענת דוידוב נזכרו בימי ילדותם, כאשר קוד הלבוש היה מקל יותר ואסר על לבישת חולצות בטן בלבד. "מי מחליט את הקו האדום? ענת? גולן? אבא של יעל?" התרעם העיתונאי. "הבנות שנלחמות היום בסיוע האימהות שלהן ללכת עם מכנסון קצר, למה שמחר או מחרתיים - הרי זה מה שיקרה, או בשנה הבאה, היא תרצה ללכת עם חולצת בטן כזאת? על פי השיטה הזאת – 'מי זאת המנהלת שתקבל החלטה שזה לא יפה ולא אסתטי'? אני רוצה שכל ילדי ישראל, כמו במדינות רבות באירופה, ייצאו הבוקר מהבית עם תלבושת אחידה. כולם נראים אותו דבר, אין יותר ויכוחים על מכנסון קצר".

האב ברק התייחס לדברים שאמר העיתונאי וציין כי הוא מכיר את בתו באופן אישי לאחר שהשתתפה בתוכניתו על ילדות מצטיינות שרוקדות בלט והסביר כי "הוויכוח כאן הוא לא על תלבושת אחידה, ממש לא. אין ויכוח שתלבושת אחידה זה דבר חשוב. הילדים שלי נמצאים בתלבושת אחידה במערכת החינוך כל השנים, אין שום בעיה. הבעיה היא שמשתמשים בתלבושת האחידה כדי לכפות עליהן ערכים שאומרים 'תכסו את עצמכן' - זה לב הבעיה. מחר גם את הברכיים צריך לכסות". הוא הדגיש כי הוא "מוכן לקבל כל תלבושת אחידה בתנאי שבסופו של דבר מי שמשתמש בה לא מרגיש שמנצלים אותה בשביל מטרות שהן לא נכונות".

 

עריכה: עופרי גליכמן

20/05/2020
הישארו מעודכנים

למצולמת אין קשר לנאמר
למצולמת אין קשר לנאמר  |  צילום אילוסטרציה: Ingram Image