"אבא שלי מעולם לא תכנן לפנות את יהודה ושומרון"
גלעד שרון, בנו של אריאל שרון ז"ל הסביר את תמיכתו בהחלת הריבונות • על המצב בנגב: "800 אלף דונם עברו השתלטות"
גלעד שרון, בנו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ז"ל, שוחח עם ינון מגל ובן כספית ב-103fm על המצב במדינה. הוא דן ב-2 מבין 3 הסוגיות המרכזיות הכי משמעותיות לטעמו שעומדות על הפרק – ירושלים והמצב בנגב.
גלעד שרון סבור שיש 3 סוגיות מרכזיות שממשלת ישראל צריכה לטפל בהן בדחיפות – ירושלים, חקלאות והנגב, "קמה ממשלה? חיכינו, היו חבלי לידה של שנה – יאללה! תתחילו לעבוד בשבילנו". אביו, ראש הממשלה לשעבר, קנה בעבר בית ברובע המוסלמי, הוא הסביר כי "זה היה הרובע היהודי פעם, עוד אפשר לראות בהרבה משקופים סימנים של מזוזות. משם פרצו, זה עוד התחיל עם הבבלים מצפון שפרצו, והרומאים והצלבנים. שם היה בית כנסת, היהודים הגנו על החזית הזאת, 2,000 יהודים נשרפו שם חיים ולכן צריך להרבות בקניית בתים שם".
הבעיה הראשונה לדבריו היא העיר ירושלים. "הלב שלנו, אני לא מתכוון לגינות סחרוב, אני מדבר על העיר העתיקה. בעיר העתיקה צריך לקנות בתים". הוא ציין כי "העם היהודי המציא פטנט בשביל העניין הזה, לפני 119 שנים הוקמה קק"ל שכל יעודה עלי האדמות הוא לגאולת קרקעות – זה הרעיון. בשביל לעשות שבילי אש או בשביל לבנות שולחנות פיקניק לא צריך את קק"ל, נעשה אגף במשרד להגנת הסביבה. הכול עומד למכירה ואפשר לקנות וברגע שיהיה מסה מספיק גדולה אף אחד לא יבלבל יותר את המוח על מכירת חלקים מהעיר העתיקה – זה לא יקרה ואת זה צריך לעשות".
כמו כן, הודה שהיה "שמח אם המדינה הייתה מפגינה ריבונות, אז עכשיו על מה שעשו אשכול ודיין לפני 53 שנים זה תקלה גדולה". הוא הוסיף וטען כי "אין שום סיבה שיהודים לא יוכלו לעלות להר. כשאני הייתי בבית ספר העלייה של יהודים הייתה יותר חופשית מהיום. מדברים על סטטוס קוו? זה הולך ונהיה גרוע יותר. אתה עולה ויש מסלול קטן וכל הזמן צמוד אליך, זה שלנו? אז צריך שנתנהג כמו בעלי הבית". הוא הבהיר כי אינו "חושב לקנות בתים במחנה פליטים שועפאט, אבל בתוך העיר העתיקה כן, ובכל החגורה שמקיפה אותה מצפון, מאזור המושבה האמריקנית להר הצופים, הר הזיתים, לכפר התימנים ולעיר דוד, וכל זה - כן אני רוצה לקנות את הכול. אני רוצה את הלב ואת החגורה שמקיפה אותו כדי לשמור עליו".
בן כספית תהה האם לדעתו של שרון "יש מנהיג ישראלי באופק שיכול להחזיר את העיר העתיקה? "אני לא מוכן לשים את הגורל של העיר העתיקה בזה שאתה מבחינה פוליטית לא רואה סכנה לעניין", השיב לו. "העם היהודי לא תלוי בטוב ליבם של יהודים נדבנים, הרי כבר המצאנו את הפטנט הזה, 119 שנה קיים. זה פשוט דינוזאור מנומנם שצריך לקום ולעשות את העבודה שלו. עוד מעט יהיו בחירות ליו"ר, מן הסתם ייבחר איש ליכוד לתפקיד, אני רוצה שיעשו את העבודה הזאת", זעם. ינון מגל תהה מדוע בכל זאת בחר אביו לבצע את ההתנתקות, ואף הוסיף כי יש טענות שהדבר קשור לעניין המשפטי האישי שלו. "זה אמירה מכוערת, לא צריך לדבר ככה. אבא שלי, את הזכות לזה שיאמינו לו שמה שהוא עשה היה לטובת המדינה הוא הרוויח, כל הגוף שלו היה מלא בכדורי אויב, כולו היה מחורר", אמר בנו.
"אנשים ביו"ש חיים תחת בעצם שלטון צבאי, חוקי המדינה לא חלים עליהם. למה בעלי צריכים ללמוד בקרוואנים כל כך הרבה שנים בבית ספר? אי אפשר לסלול כביש, אי אפשר לטפל בביוב. הצבא אמור לטפל בביטחון, לשמור עלינו, הוא לא אמור לטפל בהסדרים, אין בזק ואין חברת חשמל. הם חיים כמו אזרחים סוג ב' ואין שום סיבה לזה, אלה מקומות שיישארו לנצח בידינו והם צריכים לחיות כמו בני אדם", התרעם שרון.
"אפשר להחיל ריבונות על היישובים"
בהמשך, הביע את תמיכתו בהחלת הריבונות על כל היישובים משום שלדבריו "כל הציונות זה עוד דונם". הוא הסביר על ידי ניתוח "הצלחתה של הציונות במאה השנים האחרונות, לעומת הכישלון הפלסטיני. הגישה הפלסטינית תמיד אמרה 'הכול או כלום', אצלנו אפילו ב-37' כשהציעו לחלק את הארץ ולתת לנו חתיכה קטנה ביותר, מה אמרנו? 'כן, אבל נדון על התנאים'. בתוכנית החלוקה שאושרה באו"ם, מה הציעו לנו? שום דבר, אבל קודם כל המדינה אמרה 'כן ואחרי זה נראה מה עושים'. זו הציונות -עוד קצת ועוד קצת. השיטה הערבית הייתה 'הכול או כלום' וזה הביא אותם לאן שהם הגיעו. לכן, צריך להיות מאוד זהירים, אפשר להחיל ריבונות על היישובים, בואו ניקח את זה בשתי ידיים, נעשה את זה, ברכה גדולה. מה הלאה? נתקדם".
בן כספית שאל את שרון כיצד הגיב למראה ראש ממשלתו בבית המשפט כנאשם ביום ראשון האחרון, הוא השיב כי "ראש הממשלה טוען לחפותו וצריך לתת למערכת לעבוד. אני מאחל לו שיצא זכאי, הלוואי". כמו כן אמר שהוא "לא אוהב הפגנות בבתי משפט או מול בתי שופטים, צריך לתת למערכת לעבוד ואי אפשר שכל המדינה בזה תתעסק. תראו איזה דברים עומדים על הפרק וכל היום המשפט? אם יזוכה – נהדר, יצא גדול, אני מאחל לו שכך יצא. אבל אי אפשר כל היום להתעסק רק בדבר הזה. למשל הנגב, אנחנו מאבדים את הנגב ואף אחד לא מתעסק בזה. זה לא מעניין אף אחד. אלה דברים שחשובים לי".
בנגב, לטענתו, "יש 600 אלף דונם שעברו השתלטות עם תביעות בעלות, ועוד 200 אלף דונם בלי תביעות בעלות. זאת אומרת 800 אלף דונם שזה פי 16 מגודלה המוניציפלי של תל אביב, יותר מחצי מהשטח ופחות מ-15% מהאוכלוסייה, אתה לא יכול לאבד את הנגב". עוד הוסיף ואמר כי "לא יכול להיות שבמדינה יהיו מערכות חוק שונות. אם אתה בדואי בנגב והתחתנת עם כמה נשים אתה יכול להיות ח"כ, אם זה בתל אביב אתה יושב כמה שנים בבית הכלא. זה פשוט אין סיבה בעולם, צריך לנהוג בהגינות אבל את החוק צריך לשמור ביד ברזל".
ינון מגל ציין בפניו כי אביו תכנן לפנות יישובים בעצמו אך הוא התקומם ואמר "אני את אבא שלי הכרתי היטב, לא היו לו שום תוכניות לדבר הזה. היינו בשלב הטרום מפת דרכים, הם צריכים לפרק את כל הארגונים, הג'יהאד והחמאס, ולאסוף את כל הנשק ורק אז היה אפשר להתחיל לדבר על מפת הדרכים. בשום פנים ואופן לא, מעולם לא. כל היישובים וכל המאחזים הוא הקים ולא סתם. יו"ש זה לב הארץ, אז לפעמים בשביל הלב, את הזרת עם המורסה בקצה שזה עזה בעיני לפעמים צריך להקריב. זה כואב אבל אני חושב שזה חיזק את אחיזתנו ביהודה ושומרון".
עריכה: עופרי גליכמן
