ניסים סופר, בעל טור ב'הארץ' שוחח עם אראל סג"ל בתוכניתו ב-103fm על הביקורת שכתב על הדברים שאמר גידי וייץ על נאום צלאח א-דין של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא הסביר את הבעייתיות בתזה של וייץ וטען שדבריו מציגים את הבעיה הגדולה – פגיעה בחופש הביטוי.
בביקורת שכתב ניסים סופר על דבריו של גידי וייץ הוא טען שעצם הביקורת היא אפקט מצנן על חופש הביטוי. סופר הדגיש כי, "לגידי כמובן מותר לכתוב מה שהוא רוצה, זה חלק מחופש הביטוי כמובן". אך הוא הסביר כי וייץ "הגיב לנאום נתניהו שגורמים במשטרה ובפרקליטות תפרו לו תיק בשיתוף פעולה עם עיתוני השמאל, משהו בסגנון הזה. הכותרת – 'נתניהו ממשיך להסית נגד חוקריו ושופטיו והאחריות לאלימות נגדם תהיה עליו'. נתניהו לא הזכיר בכלל את השופטים ואת גורמי האכיפה", התרעם סופר.
אך לא זו הבעיה המרכזית. לדבריו, וייץ השתמש בטריק ידוע וותיק, "להפוך דברים שנתניהו אומר, אפילו דברים קשים, אפילו תקרא לזה השתלחות, ולהפוך אותם להסתה". הוא הסביר כי "הסתה זה כשאתה מנסה לשכנע מישהו לעשות מעשה רע ולקשור את זה כמובן לאלימות, ליצור קשר לאלימות פוטנציאלית שנובעת מהדברים של נתניהו", לכן לטעמו הדברים שאמר וייץ הם "טריק ותיק שאני לא מסכים שיש לו ביסוס בכלל, גם לא היסטורי".
לדבריו, הדבר משקף את הפערים בין השמאל והמרכז בבחינת חופש הביטוי, "זה למעשה ליצור 2 סוגים של חופש ביטוי. חופש ביטוי אחד לשמאל, מותר להגיד מה שהוא רוצה. חופש ביטוי אחר, זה לימין, אסור להגיד כל מה שהוא רוצה, למה? יש לזה גם רציונל, כי האמירות שלנו יכולות ליצור אלימות, להוביל לאלימות".
עריכה: עופרי גליכמן