המהומות בארצות הברית: "מרגיש כמו אזור מלחמה"
עידו מור ('לייב אי') דיווח מלוס אנג'לס: "המהומות הגיעו לאזורים של ידעו פרעות עד היום" • יגאל רביד ('כאן'): "הציבור השחור אמר 'עד כאן'"
עידו מור ('לייב אי') ויגאל רביד ('כאן') שוחחו עם גיא פלג וענת דוידוב ב-103fm על גל המחאות האלימות שפרץ בארצות הברית לאחר ששוטר 'לבן' הרג בחור חף מפשע ממוצא אפרו-אמריקני. הם דיווחו על הנעשה באזורי ההתפרעויות בלוס אנג'לס.
עידו מור אמנם חי בלוס אנג'לס כ-23 שנים אך הוא מודה כי: "לא זכורות לי מהומות שהגיעו ממש עד הבית גם בלוס אנג'לס בעיר וגם בוואלי, באזורים שלא ידעו פרעות עד היום, כמו בוורלי הילס וסנטה מוניקה". הוא ציין כי בשנת 1992 "היו הפרעות האחרונות אבל בשנים שאני נמצא פה באמת לא ראיתי דבר כזה, הכאוס באמת מאוד גדול, אנשים יוצאים לרחובות ונדמה שזה מחולק ל-2. יש את מי שיוצא לעשות מחאה לגיטימית וצודקת. יש רבים, ורבים מדי, שיוצאים לעשות מעשי ביזה, לשדוד ולשבור חלונות ראווה של חנויות וזה מה שאנחנו רואים בתקשורת, והאחוז רק הולך ועולה כל שעה. המצב לא טוב. אנחנו שומעים פה ושם יריות מהאוויר, גם אצלי באזור. בהחלט זה מרגיש כרגע אזור מלחמה ומפחיד. אני אישית די בודק את צעדיי כאבא ל-2 ילדים קטנים לימים ולשבועות הקרובים".
יגאל רביד סיפר כי "ב-1991 אירע האירוע המפורסם בו שוטרים לבנים היכו מכות נמרצות נהג של מכונית לבנה בחור שחור, שנה אחר כך זוכו ארבעת השוטרים מכל אשמה ואז פרצו המהומות שכמותן לוס אנג'לס לא ראתה מימיה. מה שקרה בעשורים האחרונים זה שהצילום הביתי, אותן מצלמות וידאו שהיו בהתחלה מגושמות והיום זה טלפון שיש לכל אחד ביד, מביאות את התמונות האלו לכל בית, לכל אחד, לכל עין, יחד עם הרשתות החברתיות". הוא הסביר כי "באים אנשים עם מידה לא מבוטלת של צדק ואומרים – 'רבותיי מה קורה כאן? אם אלה התמונות שאנחנו רואים, מהן התמונות שאנחנו לא רואים? כל השמועות, כל הסיפורים על ההתאכזרות של כוחות המשטרה, על הכוח המוגזם ובמיוחד השנאה הלא מובנת והלא ברורה שלשוטרים ממוצא לבן, ויש לומר אסיאתי לפעמים, כלפי הציבור השחור'?"
הוא הוסיף ואמר כי על אף שיש "הרבה פשיעה, יש כאן בעיה. יש כאן מתחים חברתיים חמורים מאוד בארה"ב אבל במשך כמה שנים רצופות הסיפור של 'חיי שחורים חשובים' לא חדל. המקרה האחרון, התגובה האיטית אם בכלל, לקח שבוע עד שמישהו בכלל היה מוכן לקחת אחריות, הניסיון לטייח והמעצר המאוחר של אותו שוטר לבן שדרך ופשוט הוציא להורג את אותו פלויד המסכן - התמונה הזאת הביאה את הציבור השחור באמריקה למצב בו הם אומרים 'זהו, עד כאן'. תחברו את זה לסיפור של הקורונה שגרמה לשרשרת המזון לפגוע בחלשים ביותר, ועדיין הסדר הציבורי נשמר כי האמינו בסולידריות. הסולידריות נפרמה בשבוע שעבר".
מור התייחס לדברים של רביד ואמר כי "אין ספק שסיר הלחץ שנגרם בעקבות התקופה הארוכה מאוד של הקורונה, שאנחנו עדיין בעיצומה, החיים בהחלט נעצרו". אך מנגד אמר כי "יש יותר ממאות בודדים שנמצאים בחוץ בשביל לעשות מעשים שלא קשורים לגל מחאה או לפחות לא מתורגמים בצורה כזאת, אני כן חושב שאנחנו כרגע בעיצומו של איבוד שליטה כלשהו. יש כבר נפגעים. אין ספק שהמספרים עדיין בשליטה ואין לדעת מה יהיה מחר או מחרתיים". כמו כן, הוא ציין לטובה את מדיניות המשטרה לגלות סובלנות כלפי האירועים על מנת למנוע חיכוכים עם המפגינים.
אנשי ציבור רבים ממוצא אפרו-אמריקני קראו להפסקת המהומות האלימות, רביד נזכר בהפגנות נגד המלחמה והמעורבות האמריקנית בווייטנאם, בהן נרצח מנהיג השחורים בארה"ב - דוקטור מרטין לותר קינג. אשתו אומרת בדיוק את מה שאמרה משפחת פלויד, היא ביקשה, היא התחננה – 'אל תעשו את הדברים הללו, תלחמו ותגנו על הזכויות שלכם בשלום, באחווה, ברוח הברית החדשה, מה שמרטין לותר קינג האמין והטיף, 'I HAVE A DREAM' וזה לא עזר. ברגע שנהרגו כמה מפגינים שחורים, הכול איבד שליטה בכמה ערים מאוד גדולות בארצות הברית".
מור הוסיף לסיום כי הוא "חש שמה שקורה כרגע זה לא רק מהומות לגיטימיות, יש פה הרבה מעבר. יש ארגונים שמשלמים לאנשים לצאת לרחובות, לעשות בלגאן - לפי דעתי, אנחנו נשמע הרבה מאוד סיפורים, עדויות ועובדות שיצאו החוצה מהימים הנוראיים האלה".
עריכה: עופרי גליכמן
