מדינת ישראל בדרך לריבונות? ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ הודיע אמש (ב') כי החליט להנחות את הרמטכ"ל, רב אלוף אביב כוכבי, להיערך לקראת התוצאות המדיניות העלולות להתרחש לקראת החלת הריבונות. לדבריו של גנץ, יש "להאיץ את היערכות צה"ל לקראת הצעדים המדיניים העומדים על הפרק", זאת על פי הצהרות ראש הממשלה בנימין נתניהו ובהתאם לתוכנית טראמפ. חבר הכנסת גדעון סער התייחס לסוגיית הריבונות, והביע את דעתו על הסוגיה והצביע סער על המכשולים הצפויים בדרך אל הריבונות.
חבר הכנסת גדעון סער (הליכוד) אמר כי הוא "רואה בנושא הריבונות הזדמנות", לטעמו זהו "מהלך אחד בתהליך של שיבת ציון. כאשר יש לנו ממשל אוהד בוושינגטון ואנחנו לא יכולים לדעת כמה זמן ההזדמנות הזאת תישאר בתוקף, אנחנו צריכים לנסות לפעול לממש את ההזדמנות הזאת". התוכנית המלאה כוללת מלבד הסיפוח - מדינה פלסטינית על רוב שטחי יו"ש ומסירת שטחים בנגב. לדעתו, על הממשלה לא לקבל את המתווה הנוכחי, "אני חושב שזה ממש לא נכון, אני גם לא חושב או לפחות לא מעריך שראש הממשלה מעוניין בכך. זה לא חלק מהחזון שלנו ולא יכול להיות חלק מהחזון שלנו".
הוא הוסיף ואמר כי השאלה העיקרית בתוכנית היא – "מה ההתחייבות שישראל לוקחת על עצמה תמורת הנושא הזה של מימוש הריבונות מול הממשל האמריקני". סער ציין כי בחודש ינואר אמר ראש הממשלה כי ישראל מוכנה לשאת ולתת על בסיס התוכנית, "בהנחה שאנחנו לא צריכים לבוא ולאמץ את המתווה כולו, אני חושב שאסור להחמיץ את ההזדמנות להחיל את הריבונות. אני בעד החלת הריבונות, אני רואה בזה הזדמנות היסטורית. צריך לבחון את המכלול של הדברים, לא צריך להתחייב לדברים שאין אפשרות להתחייב וגם לא לשם זה נשלחנו לכנסת. האם מזה שהחלנו ריבונות על חלק משטח C התחייבנו לוותר על יתרת השטח? לפי דעתי לא".
כמו כן, הוא הודה כי הדרך להחלת הריבונות לא תהיה פשוטה מכיוון שיש "הרבה שחקנים על המגרש, המשחק מאוד מורכב, גם אנשי כחול לבן לא רואים עין בעין את הדברים שאני אמרתי - הם רואים הפוך. הם היו רוצים שנאמץ את מלוא מתווה התוכנית". הוא התייחס להנחיית שר הביטחון לרמטכ"ל להיערך לקראת הסיפוח ואמר כי "ביום שגנץ נכנס לתפקיד הוא אמר 'אנחנו רוצים לאמץ את תוכנית טראמפ על כל מה שיש בתוכה', את זה הוא בחר להגיד ביום כניסתו לתפקיד הצבא", והדגיש כי אין ספק שמערכת הביטחון "צריכה להיערך מבחינת תרחישים לנושא של החלת הריבונות".
לבריו, הוא למד את תוכנית המאה על כל היבטיה, ולכן הוא "יודע שאנחנו לא יכולים לאמץ את מלוא המתווה. אני גם לא חושב שאנחנו צריכים. ישראל ניהלה משאים ומתנים מדינים בעבר, זו התפיסה האמריקנית, זו הגישה האמריקנית. האם על יסוד זה אנחנו יכולים לנהל משא ומתן? כן, אבל אנחנו לא מתחייבים לאמץ את המתווה הזה". הוא הוסיף ואמר כי אילו הייתה עולה להצבעה הצעה כזו היום הוא היה מצביע "נגד מדינת פלסטינית ונגד מסירת שטחים בנגב ונגד מסירת רוב שטחי יו"ש לפלסטינים. ממתי זו הייתה תפיסת העולם שלי או של המחנה הלאומי?"
בכירים במערכת הביטחון טוענים שעלולה להיות אינתיפאדה בעקבות הסיפוח, אך ח"כ סער ציין כי "אנחנו נמצאים 53 שנים אחרי מלחמת ששת הימים ותחילת מפעל ההתיישבות ואני מכיר את ההיבטים הפרקטיים של היעדר הריבונות. מגיע לחצי מיליון אזרחים ישראליים לחיות בשטח שהוא חלק ממדינת ישראל. יש בזה גם הסרת סימן השאלה מעתיד מעל ההתיישבות ואני רואה בזה שלב חשוב. צריך נורמליזציה של חיי היהודיים ביו"ש כיעד". כמו כן אמר כי הוא מבין מדוע הבכירים טוענים כך, "הם מסתכלים בהחלט וזה לגיטימי ומובן על ההיבטים שהם מופקדים עליהם, דברים שוודאי יש להם את הפוטנציאל לייצר מציאות ביטחונית שונה אחרי שנעשה את זה. אבל כל הגשמת הציונות וכל ההחלטות שהתקבלו תמיד היו כרוכות בזה".
"הצורה שהפלסטינים מסתכלים על הנושא הזה בתמונת ראי, היא סיבה די טובה בשבילנו למה אנחנו כן צריכים לעשות את זה" אמר סער. "אני לא מבטל, צריך לשמוע את כולם, אבל הדרג המדיני הוא שצריך לקבוע לאן אנחנו רוצים להגיע, והדבר הזה וודאי לכל מי שתומך במפעל ההתיישבות ביו"ש הוא בגדר חלום. אני לא אומר שצריך להגשים אותו בכל מחיר, אם היית אומר לי שבתמורה לזה תקים מחר מדינה פלסטינית על רוב השטח - אגיד שזה סיפור אחר. אני לא מעריך שזה המצב כרגע", הוסיף.
חבר הכנסת מהליכוד הסביר מדוע חשוב לבצע את החלת הריבונות בהקדם האפשרי, "יש פה שילוב של נושאים, ברגע זה יש ממשל אוהד בארה"ב, יש את אירופה שמאוד מתנגדת אבל עסוקה פחות בנושא הזה מבעבר, יש רשות פלסטינית שהקשרים שלה עם העולם הערבי יותר חלשים מבעבר, יש שורה של נסיבות שלפי דעתי אם יש הזדמנות לעשות את זה בלי לשלם מחירים אסטרטגיים אנחנו חייבים לעשות את זה. אנחנו יכולים בעוד חצי שנה להיות במציאות שונה לחלוטין מבחינת היכולות שלנו מול המערכת הבינלאומית בהקשרים האלה".
בהמשך, סיפר על הצעת החוק שהוא מקדם, לפיה לא יהיה ניתן לערער על זיכויו של אזרח במשפט. הוא הסביר כי כיום המדינה מערערת על זיכוי של אדם בבית משפט, בין אם על ידי שופט אחד או על ידי הרכב. לדעתו, "זה לא יכול להיות המצב הטבעי שהמדינה מערערת על כל פסק דין שמזכה. אני חושב שאנחנו צריכים להסתכל על המכלול, שלמדינה יש הרבה יותר כוחות וסמכויות מלפרט שעומד מולה ומשאבים. לכן אני מציע שלא יהיה ערעור בזכות, כמו שיש לנאשם שהורשע בדין, אלא העתירה במקום שאזרח זוכה תותר רק באישור של בית המשפט של הערעור, במקרים מיוחדים".
הוא הוסיף ואמר כי "היום, כדבר שבשגרה, המדינה מערערת ולהגיש ערעור זה חלק מתפיסה שלמה שאני חושב שחשוב לעשות בה שינוי. זה אחד הדברים שעשיתי בעבר כשהייתי בכנסת, ואני מתכוון להתמקד בזה בכנסת הנוכחית - חיזוק זכויות של חשודים, נעצרים. זכויות האדם האמיתיות הן זכויות של האזרח במצב של חולשה או נחיתות מול כוחות יותר גדולים, ולצערי, במובן הזה המשפט שלנו הוא לא בנקודת האיזון הנכונה. הצעת החוק הראשונה שאני מתכוון להביא זה הצעת 'פירות העץ המורעל' - לפסול ראיה שהושגה באופן פסול, כחלק מאותו מארג שלפי דעתי צריך לייצר בו קצת יותר איזון ממה שקיים היום במשפט הפלילי, בו הפערים ובכלל בשיטת המשפט שלנו אדירים בין הפרט והמערכת".
עריכה: עופרי גליכמן