תחקיר של קלמן ליבסקינד, כתב 'מעריב' ו-'כאן 11', חשף כי שופט בית המשפט העליון מני מזוז ישב בעתירה הקשורה לארגון בו בתו מכהנת בתפקיד בכיר. ליבסקינד שוחח עם אראל סג"ל ויריב אופנהיימר ב-103fm על החשיפה, ומתח ביקורת על תגובתו של השופט מזוז לסוגייה.
קלמן ליבסקינד חשף כי לפני כשנתיים הוגשה עתירה לבג"ץ על ידי ארגון קו לעובד, "בבקשה להסדיר את כל נושא הטיפול בתאונות עבודה. פורמלית העתירה הוגשה נגד 4 משרדי ממשלה, מהותית היא הייתה בעיקר נגד משרד אחד - משרד העבודה, שאחראי לטיפול בנושא הזה של חקירת תאונות עבודה, מניעה של כל תאונות העבודה. מי שאחראי על העניין במשרד העבודה היא זרוע העבודה, תחתיה פועל מנהל הבטיחות. באותם ימים שהוגשה העתירה ונידונה העתירה עד ההכרעה שלה, בתו של השופט מני מזוז שימשה כראש המטה של מנהל זרוע העבודה, בעצם הזרוע שהותקפה בעתירה הזאת".
הוא סיפר כי כאשר שאל את השופט מזוז האם לדעתו לא הייתה בעיה בכך שנכח בעתירה ובדיונים, "הוא חשב שלא. כדי להראות עד כמה הבת שלו הייתה מרכזית וחשובה בזרוע העבודה, הבאתי מאותם ימים מאמר שפרסם המנהל שלה, שמספר על המאבק שלו ושל האנשים שלו בתאונות עבודה, כמה הם עוסקים בתחום הזה, והיחידה שאותה הוא מזכיר בשמה בתו של השופט מזוז. מה שבעיקר הפריע לי הייתה התגובה שלו כשפניתי אליו, שניסה לטעון שהאגף של הבת שלו בקושי היה קשור לעתירה הזאת".
ליבסקינד ציין כי תגובת השופט הייתה: 'העתירה הנדונה הוגשה נגד משטרת ישראל, משרד לביטחון פנים, משרד העבודה והרווחה, ומשרד האוצר. הצעד העיקרי שהתבקש בה היה הקמת יחידת משטרה ארצית לחקירת תאונות עבודה'. הצעד העיקרי בכלל נדרש מהמשטרה ולא ממנהל הבטיחות של משרד העבודה, במקום בו הבת שלו עובדת. בדקתי את העניין הזה, 10 צעדים נדרשו בעתירה הזאת, 9 מתוך העשרה היו כלפי מנהל הבטיחות במשרד העבודה, ההוא שבזרוע העבודה, שהבת של השופט משמשת ראש המטה בו".
לבסוף, העתירה נמחקה, "בין השאר כי משרד העבודה טען שהוא עושה הרבה מאוד כדי לתקן את כל הטעון תיקון וכדי להוכיח עד כמה הוא עושה הרבה, המשרד באמצעות פרקליטות המדינה שמייצגת אותו, הניח על שולחנו של בית המשפט הסכם שעליו חתום המנהל הישיר של הבת של מזוז, שמשמשת כראש המטה שלו, שמסדיר מול האוצר תוספת תקנים ותקציבים", סיפר. "לי זה היה נראה מוזר, מזוז לא היה צריך לשבת שם", הוסיף. כמו כן, הוא טען כי העותרים לא רצו למחוק את העתירה אך "בית המשפט ששכנע אותם שכדאי להם למחוק".
סג"ל התייחס גם למקרה שנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות דנה בו, ואשר לכאורה, היה בו ניגוד עניינים. הוא טען כי אילו היה מדובר בפוליטיקאי היו פותחים בחקירה. העיתונאי החוקר השיב: "לא לכאורה. בואו נבקש מהמאזינים לעצום עיניים רגע, ולדמיין שכמו שאסתר חיות ישבה ודנה בתיקים של חברות שבעלה מייצג ומתפרנס מהם, ובמקרה גם 7 שופטי יושבים בהרכב, 6 פוסקים נגד אותה חברה והיא בעד אותה חברה. בהנחה שגם היא חיה איתו בבית היא גם מתפרנסת מהם - מה היה קורה לפוליטיקאי ולא לשופט בית משפט עליון? אם אריה דרעי נמצא שם?"
הוא הסביר כי אילו השופט היה מודה שמדובר היה בשיקול דעת מוטעה, הוא לא היה ממשיך להעמיק בנושא, "לכולם יש טעויות, גם לי יש טעויות'". אך הוא לא טען זאת ולטעמו, "הפוטנציאל של ניגוד עניינים הוא שחשוב כאן",. הוא הפנה אצבע מאשימה כלפי יריב אופנהיימר: "אתה מחפש ניגוד עניינים איפה שנוח לך ועוצם עין איפה שלא נוח לך. אני לא רוצה ניגוד עניינים, לא פה ולא פה, אני לא עושה הנחות לאף אחד. איך אין כאן ניגוד עניינים? עזוב מה חיות אומרת לי, האישה יושבת ושופטת בתיקים של חברות שמפרנסות את משפחת חיות. נתתי לה 10 דוגמאות לתיקים כאלה - אני לא קיבלתי הסברים".
עריכה: עופרי גליכמן