רכבת ההרים של נגיף קורונה
פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר פורום בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית, על השינויים התכופים בהתפשטות הנגיף: "צריכים ללמוד לחיות בשגרת קורונה"
על אף שנדמה היה כי נגיף הקורונה נעלם מחיינו, בשבועות האחרונים לאור פתיחת המשק ומערכת החינוך חלה עליה מטרידה במיוחד במספר הנדבקים ליום. כתוצאה מכך, מתכנס היום קבינט הקורונה לדון בצעדים הנדרשים למיגור המגפה. פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר פורום בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית וראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, שוחח עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103fm על הנושא, ומתח ביקורת חריפה על טיפול הממשלה בנגיף קורונה.
פרופ' נדב דוידוביץ' התייחס לנתוני התחלואה בנגיף קורונה בישראל שמציגים מגמת עליה מדאיגה ואמר כי "אנחנו רואים בעליה בא-סימפטומטיים, הבדיקות הסרולוגיות מראות שאנחנו רחוקים מאוד מרמת חסינות עדר ואנחנו צריכים לנקוט סדרה של פעולות", והוסיף כי לדעתו "אין דבר אחד שיכול לפתור כרגע את הבעיה". כמו כן, הוא הרגיע ואמר כי על אף העלייה בנתוני התחלואה, ישנה "עליה מתונה במספר החולים הקשים והנפטרים. אני ממש לא חושב שאנחנו צריכים להיות שאננים, אבל גם לא צריך עכשיו להיכנס להיסטריה. אנשים צריכים להבין שזו שגרת קורונה, נצטרך להמשיך לחיות ככה וגם להתמודד עם דברים שהם לא קורונה".
לדעתו, "המזל שלנו כרגע שאנחנו מצליחים עדיין להגן בצורה טובה מאוד, גם הרבה בגלל תוכנית 'מגן אבות ואמהות' אותה מוביל פרופ' נמרוד מימון מביה"ח סורוקה, כי הם בעצם האנשים שבסיכון הגבוה ביותר". לדבריו, אנו נמצאים בצומת בה, "אנחנו צריכים להתנהג יותר בחוכמה ומתינות, ואולי הכי חשוב – להתכונן לחורף. לחזק את מערך המעבדות, כי בחורף יהיו לנו המון מקרים של תחלואה עם חום ולא נדע להבחין, יהיה צריך להפריד בין קורונה ללא קורונה. גם הרבה יותר להכניס את קופות החולים לעניינים, הם עשו תוכניות מאוד יפות שאני מכיר אותן, לראות איך ממשיכים בשגרת הקורונה ובעיקר לחזק את מערך החקירות האפידמיולוגיות".
יו"ר פורום בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית הדגיש כי "לא נוכל לסגור את הדברים למשך שנה עד שהקורונה תעלם. אנחנו צריכים ללמוד לחיות בשגרת קורונה עד שיימצא חיסון והדבר הזה יכול לקרות גם תוך כדי שנה. אנחנו צריכים לעשות דברים בצורה חכמה. חשוב להבין שאנחנו לא יכולנו להמשיך בסגר המאוד חמור, זה משהו שאתה יכול לעשות פעם אחת במשך מספר שבועות, ואכן שיטח את העקומה האפידמיולוגית, אבל אז המחירים אדירים. המצב עכשיו הוא בהחלט דורש התייחסות והתמודדות מורכבת, גם הנושא של ההתנהגות האישית, גם הנושא של חיזוק המערכים, אבל בהחלט, כן, החורף יהיה אתגר מסובך. תהיה אז הרבה יותר תחלואה".
הוא התייחס פתיחת מוסדות החינוך ואמר כי לדעתו "זה היה דבר מצוין, אבל זה דבר שנעשה בצורה שהיא נחפזת מדי ממש מ-0 ל-100. הייתי ממליץ שכל בית ספר יעשה לעצמו את התוכנית, ובכלל הרבה יותר לבזר את הדברים. אני כן חושב שמה שהולכים לדון בו עכשיו, שזה הקפסולות, זה דבר נכון לעשות שחלק מהדברים יהיו אונליין וחלק מהדברים כן בצורה פיזית, כי זה מאוד חשוב לילדים". יתרה מכך, הוא המליץ לאנשים לא להגיע לאירועים בהם יש התקהלות, "מאוד חשוב לא להיות שם, גם אם לכאורה זה מותר לפי הנחיות משרד הבריאות. אני חושב שעכשיו זה לא בדיוק הזמן וצריך שכול אחד יעשה לעצמו חושבים, גם אם הוא הולך לאירוע של חתונה, גם אם זה מותר - אם הוא יודע שלא שומרים על ההנחיות זה דבר שהוא לא הכי חכם לעשות אותו, וודאי לאנשים מבוגרים שהם בסיכון".
"אנחנו רחוקים מלסכם את הדברים"
הבוקר (א') פורסם כי הצוות המייעץ למל"ל התריע כי ישראל איבדה שליטה על נגיף קורונה וטען כי יש צורך להטיל מגבלות חדשות ואף לקחת מפרופ' סיגל סדצקי את האחריות לביצוע הבדיקות. בפרסום נמתחה ביקורת גדולה על צוות משרד הבריאות האמון על נושא הקורונה, אך פרופ' דוידוביץ' מחזיק בדעה שונה, "אני מאוד כועס על הכתיבה הזאת, אני גם נמצא באחד הצוותים שמייעצים למל"ל. פרופ' אלי וקסמן, מתחילת הדרך יש לו תיאוריה שאין א-סיפטומטיים ושקטיעת שרשראות ההדבקה הן הדבר הכי חשוב, עכשיו הוא מבין שהדבר הזה שונה. אני בהחלט חושב שפרופ' סדצקי חייבת להמשיך להוביל את המהלך הזה, רק צריך לתת לה את הכלים - לחבר את המרכז הלאומי לבקרת מחלות, את האגף לאפידמיולוגיה ולתת את הכלים למי שמבין באפידמיולוגיה שיכולים לסייע ולעזור לבוא ולעשות את הדברים, ולא פיזיקאים ומתמטיקאים".
מדינת ישראל נחשבה בתחילת הדרך, וכך גם ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג את הדברים, 'כאור לגויים', כמקור ממנו ניתן ללמוד כיצד להתמודד בצורה מוצלחת עם הנגיף, ואילו כעת ישראל איננה מוגדרת יותר כמדינה 'ירוקה'. ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון הסביר כי "הדבר הזה קרה לגבי המון מדינות כי אנשים פשוט לא סבלניים. כל המדינות שדיברנו עליהן שהיו מאוד מוצלחות, אולי למעט יפן ששם באמת יש הצלחה מאוד גדולה, כולם חווים דברים מאוד מורכבים. כמי שעוסק בפנדמיות 20 שנה, ההתמודדות שלנו במובנים מסוימים הייתה מצוינת ובמובנים רבים, לצערי, לא הפעילו את המערכות של ניתוח הנתונים וקבלת ההחלטות שתורגלו 20 שנה". הוא הבהיר כי חלק מההחלטות שהתקבלו היו נכונות אבל השאלה היא כיצד הן התקבלו וכיצד "אנחנו שקופים לציבור, כי נושא האמון מאוד חשוב".
בהמשך, סיפר כי באוניברסיטת בן גוריון נערכו מתחילת חודש פברואר 12 סקרים של אוכלוסייה מייצגת לפיהן אמון הציבור במשרד הבריאות היה גבוה בהתחלה וירד מעט בחלוף הזמן. הוא ציין כי הוא "מאוד שמח שפרופ' חזי לוי המנכ"ל החדש, נכנס לעניינים, הרבה יותר מתייעץ עכשיו וצריך פשוט להכניס עכשיו את כל הכוחות המעולים שכול העולם מתייעץ איתם, כמו המרכז הלאומי לבקרת מחלות. אני חושב שהמנכ"ל הקודם בוודאי ניסה ככל יכולתו להתמודד עם אירוע מאוד דרמטי, אני חושב שהמנכ"ל הנוכחי וודאי יותר מתאים להתמודד עם אירועים של חירום, כי זה פשוט הניסון שלו".
לסיום הדגיש פרופ דוידוביץ' כי שגרת הקורונה דומה לנסיעה ברכבת הרים, "יהיו ימים יותר טובים, קצת פחות טובים - חשוב שתבינו את זה. אנחנו עדיין יכולים לשלוט בדברים, אנחנו רחוקים מלסכם את הדברים, החורף יותר מטריד אותי".
עריכה: עופרי גליכמן
