"אני מצליח לנשום, רגע לפני חיבור למכונת ההנשמה"
השף סיפר על התקופה הקשה בצל משבר קורונה: "החליטו שנותנים למסעדות לנשום טיפת חמצן אחת כל דקה, אי אפשר לחיות מזה - זה מוות בטוח של מסעדה"
לאחר שניסו המסעדות ברחבי הארץ לחזור לשגרה לאחר שחרור הסגר, הגיעה בשורת הגל השני נוכח העלייה בשיעור התחלואה בנגיף הקורונה, ושוב שיתקה מקומות רבים בענף המסעדנות, מקומות שחלקם לא יצליחו להתאושש מהמשבר שפקד אותן.
השף אייל שני שוחח עם ניסים משעל ב-103fm וסיפר בכאב על הימים שעוברים עליו בתקופת ההתמודדות הישראלית עם הנגיף: "אני שורד בזכות העובדה שאני גמיש מאוד ויש לי כמה מוצרים בשוק. כל אחת מהמסעדות שלי פונה לכיוון אחר באוכלוסייה, ואני מצמצם את כוח האדם שלי למינימום, צופה באילו ימים שווה לי להיות פתוח, ועובר את זה עם הפסד נמוך מאוד. לא קיבלתי פירורים מהמדינה. כשפרצה הקורונה והתחיל הסגר הבנתי שאני לא יכול להרשות לעצמי להשאיר את המסעדות שלי פתוחות, מכיוון שכל יום המצב רק יתדרדר ולא אעמוד בזה, אפשוט את הרגל במספר ימים. לכן עשינו החלטה והחלטנו להדמים את כל המסעדות לפני כניסת הסגר".
על היעדר הסיוע מהמדינה סיפר: "משמרת במסעדה עולה סכומים שלא ייאמנו. מתוך זה שהבנתי שגם אם יהיו פתרונות הם לא יהיו מהירים. הבנתי גם שאני צריך לתת את הפתרון המרכזי שהוא להקפיא את האורגניזם הזה, ולפחות לעצור אפשרות של הפסד כי הוא בכמויות מאוד גדולות. הוצאנו בסביבות 1,100 עובדים לחל"ת, כולל אני, מאז לא קיבלתי מהמדינה אגורה אחת. כשהותרו הזמנות משלוחים, התחלתי לעשות משלוחים לאט לאט ואחרי זה פתחתי והחזרתי בסביבות 600 עובדים מחל"ת".
בהמשך דבריו, הביע שני את דעתו על אופן ניהול המשבר במדינה, וביקר בחריפות: "אני לא חושב שיש ניהול למשבר. ראשית כל, יש דרכים להתמודד עם זה, הדבר הזה. חיסונים ייקחו זמן אז זה לא בא בחשבון, אך יש אפשרות רדיקלית מאוד של לשחרר את כולם החוצה ולחסן את העדר, המחירים יהיו נמוכים ממה שאנו חושבים. לסגר היו מחירים איומים של אנשים שמתו מרעב ומבדידות, ואי אפשר לדעת אם הקורונה הייתה עושה יותר שמות מאשר עשה הסגר. עכשיו שהחליטו לעשות את ההגבלות החדשות אז בעצם החליטו שלא סוגרים את המסעדות, אלא נותנים להן לנשום טיפת חמצן אחת לדקה, אי אפשר לחיות מזה. זה המתכון למוות בטוח של מסעדה. או שבאים ואומרים שהם סוגר את המסעדות ומפצים על נזקים יסודיים, או שיפתחו ויתנו לנו להיכנס למירוץ חיינו ולנסות להתקיים".
אני מצליח לנשום רגע לפני חיבור למכונת הנשמה
בסוף השיחה, התייחס השף אייל שני בכאב למצבו נוכח המשבר, ואמר: "אם נשווה את מצבי הכלכלי לבריאות של בן אדם ,אני מצליח לנשום רגע אחד לפני שצריך לחבר אותי למכונת הנשמה. הסכנה היא כל כך גדולה מכיוון שהחזרתי מאות אנשים מחל"ת, היום לא אוכל להחזיר אותם שוב לחל"ת. מצד אחד לא נותנים לי להושיב אנשים ומצד שני כשמותירים ישיבה של 20 אנשים בתוך המסעדה, אומרים לאנשים בעצם שמסעדה היא אחד מהמקומות המסוכנים שיכולים להיות ושאם יש שם יותר מ-20 איש תפרוץ שם תחלואה מאוד גדולה.
עריכה: מיכל קדוש
