"נכנסנו לממשלה בשביל למנוע בחירות"
השר גבי אשכנזי (כחול לבן) על המשבר הקואליציוני: "אנחנו חושבים שמה שצריך עכשיו זו יציבות, ודאות ואופק, לצורך כך שילמנו מחיר פוליטי כבד"
המחאות ברחבי הארץ ממשיכות, נתוני התחלואה בנגיף קורונה ממשיכים לעלות כמו גם נתוני האבטלה, המתיחות בצפון גוברת ולצד כל אלה – הממשלה לא מצליחה להעביר תקציב. האם מדינת ישראל עומדת בפני מערכת בחירות נוספת? שר החוץ גבי אשכנזי (כחול לבן) שוחח עם ענת דוידוב וגולן יוכפז ב-103fm על המשבר הקואליציוני והאפשרות של יציאה לבחירות, הקורונה, המחאות ועל האיום של חיזבאללה.
שר החוץ גבי אשכנזי התייחס למשבר הפוליטי הנובע מחוסר ההסכמה של ראש הממשלה המכהן וראש הממשלה החלופי על התקציב, וטען שאסור לצאת לבחירות, "מי שדואג לאזרחי מדינת ישראל, למשק ולצרכים ינהג בחוסר אחריות אם זה מה שהוא יעשה. אנחנו חושבים שמה שצריך עכשיו זה יציבות, זה אופק, וודאות, לטפל במשבר הכפול של הקורונה והכלכלה. לצורך כך שילמנו מחיר פוליטי כבד כשנכנסנו לממשלה".
הוא הסביר כי "אין ויכוח על תקציב חד שנתי או דו שנתי, אין באמת דו שנתי. שנת 2020 רובה מאחורינו, עד שיגמרו תקציב יהיה ספטמבר, מה שצריך זה וודאות - לא תקציב לרבעון. העברנו תקציבים לשנה הבאה בתחום הכלכלי, מה אנחנו רוצים לעשות? להעביר תקציב למשרד הבריאות עד סוף השנה? מה הנגיף יעצור? מה אנחנו רוצים להגיד למיליון מובטלים שניתן להם כסף עד סוף השנה ואז נחליט מה עושים? שום מדינה לא עושה תקציב לרבעון. הוויכוח איננו כלכלי, הוויכוח הוא פוליטי, וזה גם הפרה של ההסכם. מי עמד על התקציב לשנה הבאה בהסכם? נתניהו, לא אנחנו".
גולן יוכפז תהה האם ההתעקשות של כחול לבן על תקציב דו-שנתי, או תקציב לשנת 2021, עלול להוביל את מדינת ישראל לבחירות נוספות. על כך השיב שר החוץ: "בחירות זה הדבר האחרון שמדינת ישראל צריכה, האיום היחיד בבחירות הוא על אזרחי מדינת ישראל. הממשלה הזאת יכולה לעבוד, אתן דוגמה מהביטחון. זה עניין רציני לכל הדעות, אני שותף לדיונים, אני בקבינט המדיני ביטחוני, אני רואה שיושבים, מתייעצים, מחליטים - זה עובד מצוין. זה רק עניין של רצון, כל השאר זה רק תירוצים ושיקולים פוליטיים. תירוצים ללכת לבחירות, שיקולים אישיים ואינטרסים אחרים".
השר הדגיש כי הדבר החשוב ביותר בימים אלו זה הציבור, "אנחנו משרתי ציבור, באנו לעבוד עבור הציבור, אנחנו עובדים בשביל מדינת ישראל. מה שישראל צריכה עכשיו זה ממשלה לא מתקוטטת, לא מסוכסכת, עם ידיים יציבות על ההגה, שאומרת לאזרחים איך היא מתמודדת עם המשבר הכפול שילווה אותנו גם בשנה הבאה, ולצורך העניין הזה צריך גם תקציב לשנה הבאה. אנחנו מציינים השבוע את תשעה באב, מה לא למדנו מזה שום דבר? תסתכלו מה קורה ברחוב, אנחנו צריכים להיות מאוחדים. אני לא רוצה שזה יהיה המשבר הראשון בתולדות המדינה שההנהגה שלו מפולגת, אני מאמין שנשכנע".
"אין הבדל גדול בין נגיפים ובין טילים"
ענת דוידוב ציינה בפני השר כי הסקרים מציגים תמונה לפיהם הציבור איבד את אמונו בהם, על כך הוא הגיב: "אני לא מתעסק בסקרים, אני מתעסק בעשייה. אני בוגר 3 מערכות בחירות, ראיתי סקרים גבוהים וראיתי סקרים נמוכים, בסופו של דבר ישפטו אותנו על פי מעשינו. הציבור מבין שזה טוב שאנחנו יושבים במשרד המשפטים, הציבור מעריך שנלחמנו עבור העובדות הסוציאליות, הציבור מעריך מאוד שהתקציב האחרון של 6 מיליארד הפננו למי שצריך ולא למי שלא צריך, הציבור מאוד מעריך שאנחנו מטפלים באוכלוסיות החלשות – את זה אני רואה".
שר החוץ נמנה עם נציגי קבינט הקורונה המצומצם, הוא התייחס לטיפול במשבר ואמר כי לדעתם צריך "קבינט שיכתיב מדיניות ואסטרטגיה, משרד הבריאות שהוא המקצועי יהיה הרגולטור, ומערכת הביטחון תהיה זו שתפעיל את המשימות. לא סמכות ולא אחריות, צריך לבצע משימות. אני שמח שגמזו מבין שצריך להיכנס למשל לשרשרת ההדבקה, אני שמח להודיע שאלפי חיילי צה"ל מגוייסים ונמצאים במעל ל-10 ערים ומטפלים לצד ראשי הערים בכול מה שקשור לבידוד, ליווי, וסיוע. למדינת ישראל יש את מערכת החירום הטובה בעולם, חייבים לגייס אותה. אין הבדל גדול בין נגיפים ובין טילים, חייבים לשלב את המערכת הזאת".
והוסיף: "נכנסו בשביל לתת מענה למשבר הכפול, גם אצלכם כשאמרנו שזו ממשלת חירום למען הקורונה היו שהסתכלו על זה בציניות ואפילו לעגו. עיניכם הרואות אנחנו במשבר רציני, מה עכשיו אנחנו צריכים בחירות? השיקול הלאומי עכשיו זה לפתור את המשבר, להתאחד, לשלב ידיים - בשביל זה נכנסנו ובשביל זה נלחם".
כמו כן, הוא התייחס להפגנות המחאה ברחבי הארץ, ולאפשרות שהדבר עלול להתלקח עד כדי איום על חייו של ראש הממשלה נתניהו, ואמר: "אני מכיר לא מעט מהמפגינים, זה אנשים באמת מלח הארץ רובם. למעט מיעוט קולני ומיותר בהתנהגות. אנחנו בעד זכות ההפגנה. אני מבין את כעסם, אני מבין את ההפגנה, אני חושב שהפגנה זה זכות יסוד בדמוקרטיה, אנחנו בעד הפגנות - ונגד אלימות. נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי להבטיח את זכות ההפגנה, וגם בקורונה דאגנו שהזכות הזאת תשמר. אני חושב שאף אחד לא יכול לעצור את ההפגנות, זה זכות יסוד בדמוקרטיה".
לדבריו, ההנהגה צריכה להוביל ממשלה "יציבה עם אופק ותקווה, אנשים רוצים לדעת שהביטחון שלהם הרפואי, הכלכלי והפיזי על רקע מה שקורה בצפון, מונח בידיים אחראיות. אני חושב שיש לנו את היכולת הזאת, כל מי שנמצא בממשלה יודע לעשות את זה, כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה באמת לנהוג ככה - הדבר הזה יכול לעבוד".
"הצלנו את המדינה"
בהמשך, הוא התייחס לראיון שהעניק יו"ר מפלגתו ושר הביטחון בני גנץ לדנה ויס בסוף השבוע 'חדשות 12', שם הוא רומז על כך שהוא לא אוהב את תפקידו. השר אשכנזי מיהר לציין כי "הוא אמר מיד אחרי זה, 'חברים אבל בסוף השיקול הלאומי גובר על השיקול האישי'. בני גנץ לפני שנתיים עשה מעשה שאני לא עשיתי וקפץ למים הפוליטיים. הוא משלם על זה מחיר מאוד כבד, זו מנהיגות. הוא הקים את חוסן לישראל ואז כחול לבן ויצרנו בעצם אלטרנטיבה בפעם הראשונה". וכאשר נשאל לגבי המשך הובלתו של גנץ את המפלגה, אמר: "אני לא רואה שום סיבה שזה לא יקרה".
הוא סיפר כי היו להם לבטים "האם להיכנס לממשלה הזאת או לא אחרי כל מה שעברנו, והחלטנו להיכנס באופן מודע ובעיניים פקוחות כי זה מה שהבנו שנכון למדינת ישראל. חלקים גדולים בציבור מבינים שפשוט הצלנו את המדינה. תארו לעצמכם שהיינו עכשיו בבחירות, חודשיים בבחירות, לא היה תקציב למבוטלים, לא לאנשי העסקים, לא לעובדות הסוציאליות, לא לאחיות. אני חושב שבמשפט ההיסטוריה עשינו את ההחלטה הנכונה".
לסיום, הרמטכ"ל לשעבר, התייחס למתיחות הגוברת בגבול הצפון, לאור איומיו של נסראללה שיגיב על הרג פעיל החיזבאללה בתקיפה המיוחסת לישראל, ואמר: "אני גדלתי רוב חיי בצבא - אנחנו מעדיפים לעשות ולא לדבר. לא נאפשר לאירן להתבסס צבאית בגבול הצפוני שלנו, זה קונצנזוס. לבנון וסוריה נושאות בעיניו באחריות לכל מתקפה ואיום שיוצא מהשטח שלהם כלפי מדינת ישראל. לא ניתן שיפגעו בביטחון, שיאיימו על אזרחים, לא נסבול פגיעה בכוחותינו, וצה"ל באמת ערוך להגיב".
עריכה: עופרי גליכמן
