שיבוש הליכי משפט?
עו"ד מיכה פטמן על הגשת הפרקליטות את תשובותיה לטענות שהעלו סנגוריו של שאול אלוביץ', שהיה עד המדינה בתיק 4000 • האם מישהו פגם בתמלולי החקירה?
בשבוע שעבר העלו סנגוריו של שאול אלוביץ', הנאשם בתיק 4000, טענות לפיהן הושחרו במתכוון חלקים מתמלילי ההקלטות בהם הופעל לחץ פסול של חוקרי המשטרה על אלוביץ' ובנו. עוד פורסם כי הלחץ הופעל על מנת להשפיע על זהות פרקליטו של אלוביץ', וזאת בכדי שיסכים לחתום על הסכם עד המדינה. פרקליטות המדינה דחתה אתמול (א') את הטענות. עו"ד מיכה פטמן הביא את העדכונים בפרשה, והביע את דעתו על הסוגיה.
עו"ד מיכה פטמן הסביר כי על אף שהפרקליטות דחתה את הטענות שהגישו סנגוריו של אלוביץ', השופטת אמרה בזמן הדיון דבר מהותי אליו צריך לשים לב. "כאשר יש בעיה עם תמלול, שאתה לא מבין משהו, לא כותבים 3 נקודות, פותחים סוגריים כותבים לא ברור ואז הסנגור ידע לגשת ולבדוק את זה. כשכותבים שלוש נקודות, אף אחד אין לו שמץ שימצו של מושג ירוק על מה מדובר, אף אחד לא צריך לחשוב שבדיוק את השם ז'ק חן פספסו ולא הצליחו להבין 5 פעמים. אף אחד לא מבין שהיוזמה של החוקרת פתאום לא מובנת למתמלל, צירופי המקרים הללו מעוררים יותר מדי דאגות".
הוא הסביר כי בניגוד לסנגורים שצריכים ללכת לתמלילים, לקרוא, לחפש, להשוות להאזנות – "היועמ"ש לממשלה ואנשי הפרקליטות מדברים ישירות עם השוטרים שהיו שם, שהנחו אותם או לא זה כבר שאלה אחרת, אבל האנשים יודעים לספר מה היה. הם לא צריכים את התמליל, הם היו שם פיזית. החוקרים אומרים לפרקליטות שאומרת את זה ליועמ"ש לממשלה. אם אנחנו מקבלים את תשובתו של היועמ"ש לממשלה כנכונה, שזה מה שהוא מבין וחשב כשנתן את התשובה, הרי שהתשובה המתבקשת היא ששיקרו אותו, הטעו אותו", אך לא שלל את האפשרות שהיועמ"ש לא אומר את האמת, "הכול אפשרי".
הפרקליטות טענה כי את תמלול ההקלטות ביצע גוף חיצוני ואובייקטיבי, אך עו"ד פטמן לא השתכנע ואמר: "גוף חיצוני אובייקטיבי גם יכול לפספס". הוא השתמש בדוגמה על מנת להדגיש את חשיבות התמלול המדויק. "באחד התיקים היותר מוכרים חשוד אומר משפט שמופיע בתמליל 'אם אתה מבקש ממני לעשות כך וכך אני אסתבך'. זו אמירה מפלילה ומעוררת חשד, וכשהפרקליטות קוראת את זה ומתלבטת האם להעמיד את החשוד למשפט או לא, היא בהחלט רואה את זה כראיה נגדו. הסנגור שומע את ההקלטה ומסתבר שחסרה שם רק מילה אחת – 'אני אסתבך כעד'. לסנגור קוראים ז'ק חן, הלקוח? קוראים לו אביחי מנדלבליט. המילה הזאת היא ההבדל בין העמדה לדין ללא העמדה לדין ככל הנראה".
"אין שום טעם למשפט, אין צדק במשפט"
דוד ורטהיים טען כי גם אם אכן יתגלה שהיו טעויות באופן התמלול – ההקלטות קיימות וניתן לפתור זאת. עו"ד פטמן אמר בזעם: "איזה טעויות ריבונו של עולם? היה תמלול שגם אותו לא הביאו לסנגורים, במכוון. כאשר משטרת ישראל והפרקליטות עלולים לחשוב שמותר להם להתעלם מסנגורים, מזכויות של נאשמים, להדיח מפני חשודים בתיק את האדם היחיד בעולם בו הם יכולים לשים את מבטחם שזה הסנגור שלהם, ולהגיד 'אנחנו נפעל להחליף אותו ונערער את האמון של האדם בו'. אין שום טעם למשפט ואין צדק במשפט. כאשר הפרקליטות מבצעת הקלטה ואת התמליל המתוקן אחרי שמפנים את תשומת ליבם שיש תקלה ואת התמליל המתוקן הזה הם גם כן לא מוסרים להגנה - מדובר בהטעיה".
הוא הוסיף והתרעם: "יש עדי מדינה שכול אחד מוסר עדויות ב-3,500 עמודים ואפילו לא מציניים איפה הם לא מבינים. מושיבים את המתמללים של הסנגוריה שישבו 3 שנים לתמלל את זה - זו בדיחה, שיבוש הליכי משפט בדרגה הגבוהה ביותר שיכולה להיות. זה בא במטרה לסכל את האפשרות של ההגנה להתגונן כמו שצריך". כאשר ורטהיים תהה מדוע לא בודקים את זה ובמקרה הצורך מגישים תלונה בהתאם, אמר פטמן: "מי יבדוק את התלונה? היועמ"ש לממשלה? הוא זה שכתב את המכתב כשלא היו דברים מעולם".
ורטהיים תהה: "בהינתן ויש בעיה, ונגיד שזה נעשה במכוון על ידי מישהו מתוך המשטרה במטרה להטעות את התמליל כדי ליצור מצג שווא, מה נדרש לעשות?" פטמן השיב: "תפטר אותו, תעיף אותו לכל הרוחות ואת הפרקליט שתנן לו הוראה. פעם אחת זה יקרה, יותר זה לא יקרה. כשפוגעים בזכויות של חשודים, נאשמים, כשמפריעים לבדוק את האמת, זו טענה משפטית של הגנה מן הצדק. כול עוד טענה זו במדינת ישראל תעמוד בקנה מידה שאם מדובר בעבירת קלה נקבל את הטענה ונפסול את המשפט, אבל אם מדובר במשפט חשוב של רה"מ מותר לרשויות לעוות את הדין כמה שהן רק רוצות; כל עוד המשוואה הזאת מתקיימת - משפט צדק לא יתקיים במדינת ישראל".
לסיום אמר עו"ד פטמן: "פעם אחת ולתמיד צריך לפסול הודאות של עד מדינה; פעם אחת להכניס חוקר ופרקליט ממונה אם ידע על זה, ולזרוק לכל הרוחות אם עשה תרגיל כזה לחשוד ולעד; פעם אחת צריך שמישהו ישלם את המחיר וברשויות אכיפת החוק לא משלמים את המחיר הזה. כל עוד זה יימשך – משפט צדק לא יהיה. אני את שלי אמרתי".
עריכה: עופרי גליכמן
