מה היה השדה המגנטי של כדה"א ב-586 לפנה"ס?
מחקר בראשותו של הדוקטורנט יואב וקנין הצליח לשחזר את השדה המגנטי של כדור הארץ בתקופה זו
צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות הצליחו לחשוף את עוצמת החורבן בירושלים על ידי הבבלים. יואב וקנין, דוקטורנט לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, והמעבדה הפלאו-מגנטית באוניברסיטה העברית שוחח עם בן כספית ואריה אלדד על השחזור המדהים של השדה המגנטי של כדור הארץ באוגוסט 586 לפני הספירה.
יואב וקנין עמד בראש המחקר לו היו שותפים עמיתים מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות. המחקר התרחש באתר ארכיאולוגי בשם 'חניון גבעתי'. "צמוד לעיר דוד בירושלים, התגלה מבנה יוצא דופן. מבנה מפואר ובתוך המבנה הזה התגלתה רצפה באיכות חסרת תקדים, שהתגלתה שבורה להרבה מאוד שברים בכל רחבי האתר. היו הרבה שרידים שהראו לנו שהמבנה ככל הנראה נשרף, היו שם קורות עץ עצומות ושרופות. מה שהצלחנו לעשות בעצם זה למדוד את השדה המגנטי שהוקלט בממצאים האלה".
השדה המגנטי של כדור הארץ, כך מסביר וקנין, הוא תופעה מעניינת. "הוא משתנה כל הזמן, אם היום נחזיק מצפן הוא לא מצביע בדיוק לצפון הגיאוגרפי, שזה ציר הסיבוב של כדור הארץ. השדה משתנה כל הזמן בכיוון וגם בעוצמה, זו עובדה ידועה מתצפיות מודרניות לווינים וכו'. אנחנו בעצם מנסים לשחזר את השדה המגנטי כפי שהיה בעבר. אם רוצים ללכת אחורה ורוצים שלחזר אותו לפני כן, צריך למצוא חומרים שהקליטו אותו".
הוא התייחס לחורבן בית המקדש על ידי הבבלים, והסביר כי במחקר ניתן להעריך את טמפרטורות השריפה. "אותו מבנה שמדדנו, אותה רצפה, התחממה לפחות ל-600 מעלות. המידע ההיסטורי פה יוצא הדופן והדיוק של התיארוך מאפשרים לשחזר את השדה המגנטי, שזה נכס גם ככלי תיארוך ארכאולוגי וגם לצורך מחקר גאו פיזי של השדה המגנטי הקדום של כדוה"א. אז יש פה משהו מאוד מיוחד".
עריכה: עופרי גליכמן
