"לא סומך על המילה של נתניהו"
שר הכלכלה עמיר פרץ: "אנחנו רוצים חקיקה מהירה עד מחר בערב. לדעתי הוא עושה הכל כדי לקחת את ישראל לבחירות, וברור לכולם מהם האינטרסים"
יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת צבי האוזר (דרך ארץ) ושר התקשורת, יו"ר סיעת דרך ארץ יועז הנדל, העלו הצעת חוק לדחיית מועד העברת התקציב ב-100 ימים. שר הכלכלה והתעשייה, יו"ר מפלגת העבודה עמיר פרץ התייחס להצעת החוק והביע את דעתו על הנושא. פרץ פירט את התוכנית שעליה סיכם עם שר האוצר ישראל כ"ץ (הליכוד), לעידוד השקעות, תעסוקה ופיתוח כלכלי.
התוכנית שגיבשו ביחד במשרד האוצר ובמשרד הכלכלה לעידוד התעסוקה, היא תוכנית בהיקף של יותר ממיליארד שקלים, אשר מחולקת ל-3 חלקים: סיוע ישיר למפעלי תעשיה בעיקר מתחום ההייטק, סיוע כספי ישיר למפעלים; עובדי הייטק יקבלו הליכים או הדרכות להסבת מקצוע או להכשרתם למפעלי תעשייה שפתוחים וזקוקים לעובדים; סיוע של יותר מ-200 מיליון שקלים למעסיקים שהחזיקו את העובדים. שר הכלכלה עמיר פרץ ציין כי "זה לא פשוט לעבוד באי וודאות מוחלטת מבחינה פוליטית. ודאי שחוסר היציבות הפוליטית משפיעה גם על ההחלטות הכלכליות ארוכות הטווח שלנו. אבל אני מקווה שאנחנו יודעים לעבוד כאשר אנחנו מתעלמים מרעשי רקע ומשתדלים להגיע לעיקר".
ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ קרא לראש הממשלה בנימין נתניהו לאשר את דחיית התקציב תוך 24 שעות. השר פרץ הסביר טען כי "הגיע הזמן להפסיק לשחק משחקים. עד ה-24 בחודש אנחנו חייבים להחליט האם יש תקציב מדינה או לא, אין תקציב מדינה? ב-25 לחודש מדינת ישראל הולכת לבחירות שיתקיימו לכל המאוחר ב-25 בנובמבר. אנחנו חושבים שזה דבר נורא מבחינת מדינת ישראל ואזרחי ישראל". כאשר נשאל האם הוא מאמין לנתניהו, הוא השיב: "אני לא סומך על המילה שלו, לכן אנחנו רוצים חקיקה מהירה עד מחר בערב".
נתניהו הכריז לא פעם שהוא לא מעוניין לקחת את מדינת ישראל לבחירות, אך השר פרץ הודה: "אני לא מאמין לו לצערי הרב. אני חושב שהוא עושה הכול כדי לקחת את מדינת ישראל לבחירות. לא מאינטרסים כלכלים, מאינטרסים אחרים לחלוטין. ברור לכולם על איזה אינטרסים מדובר. הדבר האחרון שעומד לנגד עיניו זה אינטרסים כלכליים. כשאתה מדבר על כך שאתה רוצה תקציב חד שנתי אם לא - אתה הולך לבחירות. נניח ואתה הולך לבחירות, הרי הן יסתיימו בנובמבר, עד שתוקם ממשלה אנחנו נמצא את עצמנו בינואר-פברואר. כלומר, תקציב 2020 לא יהיה. לכן, כל הניסיון לקשור בין המהלכים הפוליטיים של רה"מ לבין שאלת התקציב, זה מהלכים מלאכותיים".
כמו כן הוא הסביר את תמיכתו בהצעת החוק לדחיית מועד העברת התקציב: "אנחנו לא מוותרים בשום פנים ואופן על תקציב ארוך טווח, אבל דוחים את ההכרעה בעניין הזה בחודשיים, מתוך תקווה להגיע להסכמות. כאשר יש סיכוי להגיע להסכמות לטובת מדינת ישראל, אנחנו מוכנים לתת את ההזדמנות למרות האמון המאוד קטן שיש לנו בכך שבנימין נתניהו ישנה את דעתו". לדעתו, נתניהו "רוצה בחירות, הוא חושב שמבחינתו מערכת בחירות זו האלטרנטיבה הכי פחות גרועה שיש לו. כי אין אלטרנטיבות טובות כאן, בוודאי לא אלטרנטיבות טובות למדינת ישראל. אנחנו מוכנים לקחת עוד נשימה כדי למנוע מערכת בחירות רביעית, אבל לא נראה לי שזה יצליח".
שר הכלכלה התריע כי אם זה לא יצא אל הפועל עד מחר בחצות, "כנראה אנחנו בדרך לבחירות חדשות וזה דבר עצוב מאוד. יש ויכוח האם יהיה תקציב 2020 או2020-2021. בוויכוח הזה לא מצליחים להגיע לסיכום עד ל-24 בחודש. אם רה"מ היה מסכים לתקציב 2020-2021, היינו עושים בבת אחת את שני התקציבים. הייתה פה בשורה גדולה, היו תשלומים רטרואקטיביים לכל אותן עמותות וקרנות שלא מתבססים על חלוקה של 1/12, שמוצאים את עצמם באמת במחנק תקציבי עד כדי סגירה, פרויקטים שעמלו עליהם שנים רבות. לכן אנחנו קוראים לרה"מ לגלות אחריות, תגלה אחריות, מה נדרש ממך? לעמוד בהסכם קואליציוני? מה זה המלצה? הסכם קואליציוני שעוגן בחקיקה עם רוב של 70 ח"כים שהצביעו עבורו, צריך להיות דבר שמחייב את כולם".
"בשורה גדולה"
השר פרץ דן בפרטי התוכנית הכלכלית שגיבש עם שר האוצר ישראל כ"ץ, ואמר: "מדובר על 750 מיליון שקל לחדשנות, הייטק, מסלולים חדשים; מדובר על כ-100 מיליון שקל השקעות שהן גם השקעות למפעלים באזורי פיתוח, וגם פיתוח אזורי תעשייה; 150 מיליון שקל למסלולי תעסוקה מאוד מיוחדים שמראש יש בהם גם עיסוק בסוף המסלול, ולא מסלולי הכשרה מקצועית רגילים. העובד יודע לאן הוא הולך לעבוד, המפעל שמקבל את המענק יודע שהוא מחויב לקלוט את אותו עובד שנמצא בהכשרה במסלול הזה; כ-150 מיליון שקל לתעשיינים ששמרו על עובדיהם למרות שההכנסות שלהם ירדו".
הוא הדגיש כי הם תומכים בעידוד "מעסיקים הגונים שלא מפטרים עובדים ושולחים אותם לחל"ת כברירה הראשונה. אני חושב שהתוכנית הזאת היא בשורה גדולה, בחדשנות יהיו פה מהפכות אמיתיות. אנחנו מתכוונים להשקיע כסף בתפר הזה כדי שיזמים שלנו גם יהפכו את הרעיונות שלהם לפסי ייצור של ממש ולמקומות עבודה. אנחנו משתדלים לדלג על כל חילוקי הדעות שיש בין שר האוצר וביני, לנסות למצוא את ההסכמות לטובת העובדים בישראל, התעשייה בישראל והאצת התשתיות במקומות הנכונים".
התעשיינים מוטרדים ומזהירים מפני גל פיטורים נוסף, שר הכלכלה הודה כי הוא "מוטרד מאוד, מאוד, מגל נוסף של פיטורים. אני כבר לפני 4 חודשים הצעתי שהמשק יעבור לעבוד בשיטת המודל הגרמני, זה מודל שהצליח, שעושה שילוב בין החל"ת לבין אבטלה והעסקה. זו הדרך הנכונה ביותר למצות את כל האנרגיות שלנו, לאפשר למעסיקים שרוצים להעסיק את העובדים שלהם בחלקיות משרה, ולהשלים להם את זה דרך דמי האבטלה שממילא משולמים. נשמור בצורה הזאת על יחסי עובד מעסיק, נשמור על כך שברגע שהשמיים יפתחו המפעלים יוכלו לעבור לתפוקות מלאות, והעובדים יהיו זמינים".
לסיום, יו"ר מפלגת העבודה התייחס לירידה הדרמטית בסקרים, כך שהם לא עוברים את אחוז החסימה. הוא הבהיר: "איננו חוששים, אנחנו יודעים מה זו מדינת ישראל, לפני 3 חודשים המצב היה שונה לחלוטין. אנחנו עושים הכול למען המדינה, ידענו שנשלם מחיר כבד, שבכך שנלך לממשלת האחדות אנחנו נספוג הרבה מאוד ביקורת פוליטית. חשבנו שיהיה מספיק זמן להוכיח שזה היה הדבר הנכון. אילו היינו מצליחים להחזיק מעמד בממשלה הזאת שנה-שנתיים, היינו מוכיחים שהצלחנו להחליף את בנימין נתניהו, והצלחנו לעשות דברים טובים עבור העם הזה. לצערי הרב, התמונה היום לא מאוזנת, ואני מקווה שהציבור ידע שעשינו זאת רק כדי למנוע בחירות רביעיות וכדי לעשות את הדברים הטובים".
עריכה: עופרי גליכמן
