הבמה נותרת ריקה
השחקנית סנדרה שדה לא שיחקה על במת התאטרון כבר שישה חודשים: "אנחנו נאחזים בכל מילימטר של אופטימיות"
התפשטות הקורונה לא הטיבה עם אף מגזר; כך גם השחקנים ועובדי ענף התרבות, שבן רגע נלקחה מהם פרנסתם העיקרית בשל הגבלות הממשלה, ומאז - הם סופרים את הימים ומייחלים לחזור לבמות ולסט הצילומים מהר ככל האפשר.
השחקנית סנדרה שדה שוחחה עם בן כספית ואריה אלדד, וסיפרה כמה הייתה רוצה לשוב לעסוק בעבודתה שהיא כה אוהבת: "מקווים, כל הזמן אומרים שהמצב מפחיד ושואלים מה יהיה. אנו נאחזים בכל מילימטר של אופטימיות כי הפכנו לעם של מקטרים ואומללים וזה לא מתאים לנו".
המקצוע שלנו בסכנה קיומית
על הניסיון להחזיר בכל זאת את פעילות התיאטראות ברחבי הארץ, אמרה: "כל המקצוע שלנו בסכנה קיומית, וכל ניסיון להציל אותו ולא לתת לו לשקוע הוא כמובן מבורך. היום היה באמת יום שמח כי יש כל מיני רעיונות איך בכל זאת להמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים. זה יום מבורך, מצלמים הצגות ואנשים יוכלו לראות אותן מצולמות, יקנו כרטיס לראות את ההפקה וזו תהיה הפקה רצינית. אצלנו אין מנהג של הצגות תיאטרון בחוץ, זה לא באמת קיים כי זה עניין של מסורת של הרבה שנים ושל התארגנות כזאת, ומפחדים לעשות את זה עם הרבה אנשים, גם בחוץ".
בהמשך דבריה, סיפרה שדה בעצב על היעדרותה הממושכת מהבמה לשישה חודשים: "כשעושים עשרים הצגות בחודש אומרים שאין כוח ושעייפים, ועכשיו אני שואלת את איפה זה. פתאום זה יקר מפז, הרגע הזה של לעלות על הבמה. אני יכולה לדבר גם על הנושא הכספי אבל פתאום הוא נהיה פחות חשוב, למרות שכשאתה הולך למכולת זה חשוב וקול הזעקה של כל אלה שאין להם עם מה ללכת למכולת. מלבד המצוקה הנוראית הזאת שהייתה גם לפני הקורונה ב'הבימה', הגיע נועם סמל מנכ"ל התיאטרון עם פתרונות חדשים ותקוות שהכל ילך נכון וטוב, ונפלה עלינו הצרה הגדולה הזאת. נראה איך זה ימשיך הלאה".
בסוף השיחה, קראה: "בואו ניתן לזה צ'אנס, אפילו באולם סגור כמו של הבימה, כיוון שאנשים אחראים, הקהל שבא להבימה הוא קהל בוגר ואחראי. הצופים יבואו עם מסכות, נמדוד להם חום, בואו נעשה ניסיון".
עריכה: מיכל קדוש
