סקר: 75% סבורים כי נתניהו רוצה בהקדמת הבחירות
הליכוד שומרת על כוחה - נתניהו לא הניב רווח פוליטי מהסכם השלום • התוצאות המלאות
שלושה חודשים חלפו מאז כינונה של ממשלת האחדות והמתיחות הקואליציה בשיאה. אם לא תושג פשרה בין הליכוד לכחול לבן בסוגיית התקציב עד ליום שני הקרוב, מדינת ישראל תצא לסבב בחירות נוסף, בשיאו של משבר הקורונה הבריאותי, הכלכלי והחברתי; בעונת החורף שתביא עימה את השפעת העונתית - ובהיעדר תקציב.
על פי הסקר, שנערך על ידי פרופ' יצחק כ"ץ ממכון מאגר מוחות עבור תוכניתו של ניסים משעל ב־103fm, עולה תמונה ברורה - הציבור מאוכזב ממנהיגיו, ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו. רוב מוחץ של 75 אחוזים מהנשאלים מאמין כי נתניהו מעוניין בהקדמת הבחירות. את האכזבה מהתנהלותו של ראש הממשלה אפשר לייחס למצב הקשה שבו נתון המשק, האבטלה הגבוהה, עשרות אלפי העסקים שנסגרו והיעדר מתווה מסודר לפתיחת שנת הלימודים.
בהקשר זה, אמר בהמשך התוכנית ח"כ אביגדור ליברמן כי "נתניהו לא מסתיר את זה, הוא נחוש להוביל את ישראל למערכת בחירות נוספת. הוא לא מתבייש - איבד את כל הבלמים". להערכת יו"ר ישראל ביתנו, ראש הממשלה "לוקח את הימור חייו והולך על כל הקופה. הוא רוצה להגיע ל־62 מנדטים בלעדי".
שבוע חלף מאז הודיע נתניהו על ההסכם המתהווה עם איחוד האמירויות אשר עתיד לכונן יחסים מלאים בין המדינות. עולה כי ההסכם הותנה בדחיית החלת הריבונות בשטחי יהודה ושומרון ואף במתן אישור למכירת טכנולוגיות נשק מתקדמות לאמירויות. עוד התברר כי נתניהו הדיר את שותפיו הקואליציוניים, שר הביטחון ורה"מ החליפי בני גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי מהתהליך. מהסקר עולה כי 60 אחוזים מהנשאלים בעלי הדעה חושבים שראש הממשלה נתניהו לא צדק בכך שלא עדכן את גנץ על המגעים להסכם השלום המתבש עם איחוד האמירויות. השאר, 40 אחוזים, סבורים כי נתניהו צדק.
ובתוך כך: הליכוד שומרת על כוחה
אל מול הנתונים בשאלות האלה, עומדת איתנה מפת המנדטים, המצביעה גם השבוע על פער ניכר לליכוד בראשות נתניהו על פני המפלגות האחרות, וכן על גוש ימין גדול של 63 מנדטים בחיבור פוטנציאלי בין רה"מ לימינה בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד.
מתוצאות הסקר עולה כי הליכוד הייתה זוכה ל־32 מנדטים בבחירות, אילו היו מתקיימות היום. מפלגת יש עתיד־תל"מ בראשות יאיר לפיד ומשה (בוגי) יעלון היא המפלגה השנייה בגודלה עם 19 מנדטים. אחריה, מפלגת ימינה ממשיכה להתחזק וזוכה ל־15 מושבים. הרשימה המשותפת, לעומת זאת, נחלשת במנדט ל־15. בהמשך, כחול לבן עם 10 מנדטים בלבד, ש"ס, יהדות התורה וישראל ביתנו עם 8 מנדטים. בתחתית הרשימה מרצ, אשר שומרת על 5 מנדטים. גם בסקר זה מפלגת העבודה נותרת מתחת לקו אחוז החסימה.
בחלוקה לגושים, גוש הימין זוכה ל־63 מנדטים עם ימינה (48 מנדטים ללא ימינה); גוש המרכז־שמאל, הכולל את יש עתיד-תל"מ, כחול לבן, הרשימה הערבית המשותפת ומרצ, עם 49 מנדטים. ליברמן, שלא נמנה עם אף אחד מהגושים, משמר את כוחו עם 8 מנדטים - אך ללא השפעה ממשית על ההכרעה.
אם כן, מפלגת ימינה מסתמנת כלשון המאזניים בסבב הבחירות הבא, וביכולתה ליצור גוש חלופי. זאת, לאור תחושת הבגידה הקשה של בכירי המפלגה על כך שנתניהו זרק אותם אל עבר ספסלי האופוזיציה אחרי הבחירות האחרונות, ורצף הסקרים המחמיאים אשר מעודדים אותם להוות אלטרנטיבה שלטונית.
פרופ' יצחק כ"ץ התייחס הבוקר (ו') לתוצאות הסקר שערך, ולשני ראשי המפלגות שנתניהו תלוי בהם יותר מאי פעם - אביגדור ליברמן ונפתלי בנט. "שחקן אחד מהשניים שציינת הוא שחקן יציב מאוד", אמר בהקשר לליברמן. מנגד, "היציבות קצת רחוקה מלתאר את ימינה. כיום בנט זוכה לעדנה ולכוח חזק ועולה, אבל בראייה ארוכת טווח אנחנו רואים משהו אחר. הוא צריך להמציא את עצמו מחדש לאור זה שיש אחרים שמטפלים במשבר הקורונה, ולדעתי הוא די מיצה את עצמו מבחינה אלקטורלית ועלול לרדת בסקרים הקרובים".
אם אזרחי ישראל ייצאו לממש את זכותם הדמוקרטית בקלפיות בעוד כמה חודשים, עולה שאלה אחת - האם ישראל תגיע לראשונה מזה שנה וחצי להכרעה?
את הסקר, שנערך בתאריכים 20-19 באוגוסט, ביצע פרופ' יצחק כ"ץ ממכון מאגר מוחות, באמצעות פאנל אינטרנטי. בסקר השתתפו 511 נשאלים בגילי 18 ומעלה, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה. גודל הטעות הסטטיסטית: 4.4 אחוזים, ברמת ביטחון של 95 אחוזים.
עריכה: עופרי גליכמן
