קורונה לעולם חוזרת
מקרה מדאיג בהונג קונג שעלה לכותרות, חשף חולה קורונה שהבריא וחלה שוב • ד"ר ענת אנגל: "זה דיווח אחד וצריך להתייחס אליו בעירבון מוגבל"
שוב קורונה? חוקרים בהונג קונג דיווחו אתמול (ב') על המקרה המתועד הראשון בעולם של הדבקה חוזרת בנגיף קורונה. על פי הפרסומים של מספר חוקרים מאוניברסיטת הונג קונג, החולה החוזר הוא מטופל צעיר ובריא לדבריהם, שחלה בקורונה בפעם השנייה כארבעה חודשים לאחר שנדבק לראשונה. ד"ר ענת אנגל, מנכ"לית בית החולים וולפסון שוחחה עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103fm על הממצאים המדאיגים.
ד"ר ענת אנגל הסבירה כי המקרה שתועד לכאורה בהונג קונג, הוא רק 'דיווח אחד'. "אנחנו בטח ברפואה לא עובדים לפי דיווח אחד שצריך לבדוק אותו, ויש דיווחים נגד, כול מיני מאמרים שאמורים להתפרסם. אנחנו רואים שהמחלה שלו הייתה אסימפטומטית, בפעם השנייה לא היו לו סימפטומים, הוא מפתח מחלה קלה יותר. אנחנו רואים את זה גם עכשיו כשאנחנו מטפלים בנוגדנים מפלזמה של מחלימים מהמחלה, זה טיפול שאנחנו נותנים בארץ לחולים במצב בינוני. אנחנו רואים שמהחלה שהם מפתחים קלה יותר, הם פחות מתדרדרים למצב קשה".
היא הסבירה שמשמעות הדבר היא הוכחה לכך שיש לנוגדנים ולחיסון "השפעה - אם לא לגמרי מניעה של המחלה, יש השפעה שהמחלה תהיה קלה יותר. אנחנו יודעים שיש תגובה לחיסונית של הגוף לנגיף קורונה, ויש ייצור של נוגדנים ברוב החולים. מה שבעצם לא ידוע זה - כמה זמן נמשכת התגובה החיסונית? לכמה זמן היא נשארת? מה הקשר לרמת הנוגדנים? מה קורה כשמדובר בוורסיה של הנגיף? מתוך מה שאני מבינה מדובר פה בעצם בנגיף שהוא טיפה שונה מבחינת הרצף שלו, הוא חלה בקורונה, אבל לפי מה שמדווח כנראה שזה נגיף קצת שונה, ואנחנו מכירים את זה גם ממחלות ויראליות אחרות". היא ציינה כי לאורך התקופה היו דיווחים נוספים על "אנשים שהפכו לשליליים והפכו עוד פעם לחיוביים".
לדבריה, "הידע לא לגמרי הצטבר, זה חלק מהמחקר, ואי אפשר מדיווח אחד כזה להניח שצריך לוותר על חיסון או לשנות את המתווה. זה דיווח אחד וככה צריך להתייחס אליו בעירבון מוגבל אבל כן להבין שעדיין לא ידוע לגמרי מה התגובה החיסונית עושה ועד כמה היא יכולה למנוע".
על פתיחת השמיים שעדיין לא הוכיחה את עצמה מבחינת מספר החולים אמרה מנכ"לית ביה"ח וולפסון: "אני מניחה שעם הבדיקות שנעשות גם לאלה שטסים לחו"ל וגם בחזור, הנושא הזה יפחת כי כן יהיה אפשר לבדוק גם בבדיקות סרולוגיות. עכשיו עובדים על הרחבת המערך. גם אז זה נכון לנקודת הזמן שעושים את הבדיקה, אז צריך לבדוק גם מאיפה מגיעים ואת המסלול".
עריכה: עופרי גליכמן
