"להעביר תקציב מהר ככל האפשר - כולל תקציב 2021"
נגיד בנק ישראל אמיר ירון קורא להעביר במהרה תקציב גם לשנת 2021: "זה יתן יותר ודאות" • הזהיר: "צריך להשתדל כל עוד אפשר - לא להיכנס לסגר"
בראיון מיוחד ל'איפה הכסף', נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, התייחס למשבר הכלכלי, הבריאותי והקואליציוני ולמשמעויות של דחיית העברת התקציב. ירון הסביר עד כמה חשוב להעביר את התקציב לשנת 2021 במהרה על מנת להבריא את המשק שנמצא באי ודאות.
"קודם כל אני שמח שאיום הבחירות כרגע הוסר מעל סדר היום. אני מקווה שזה לא רק באופן זמני. אי ודאות היא דבר גרוע לכלכלה, בטח בזמן משבר כלכלי. לכן מרגע שהוסר לפחות זמנית איום הבחירות, אנחנו צריכים להעביר תקציב מהר ככל האפשר – כולל תקציב 2021, וחוק הסדרים מורחב. אם יהיה תקציב ל-2021, אז למעשה שוחרר איזה שהוא צוואר בקבוק לשארית 2020. למרות שדרך הביצוע של התקציב הייתה רחוקה מאידיאלית - עדיף פתרון לא אופטימלי מהיעדר פתרון".
פרופ' ירון נשאל על השפעות המשברים במישור הבריאותי והפוליטי, ואמר: "אי ודאות היא תמיד פרמטר שלא עוזר, לא לפרט ולא לעסק שצריך לקבל החלטות. יש לנו פה אי ודאות בריאותית – יש בינה לבין הכלכלה איזון חוזר. היינו רוצים שנמזער את אי הוודאות מצד הכלכלה וקבלת ההחלטות ככל האפשר. אנחנו עדיין בסביבה של משבר ואי הוודאות תישאר, ולכן אני אומר שמה שאנחנו רואים לנגד עינינו זה באמת להעביר את תקציב 2021, זה ייתן יותר ודאות".
סגר בחגים? ירון הדגיש כי עלינו להימנע עד כמה שאפשר מהאפשרות הזאת: "ההערכה שלנו היא ששבוע לדוגמא שווה משהו כמו 5 וחצי מיליארדי שקלים. לפי תחזית בנק ישראל, יש לנו שני תרחישים: תרחיש אופטימי בו אנחנו בעצם ממשיכים עם אי פעילות כלכלית שלאט לאט הולכת ופוחתת, ובעצם לא מגיעים לעוד סגרים – וגם בו יש התכווצות ומיתון מאוד מהותי של 4.5% בשנת 2020 ומאידך קפיצה של 6% ב-2021. אבל בתרחיש שבו יהיו גלים נוספים, ובין היתר יהיה גם גל תחלואה בחורף שיצריך עוד סגר גדול, התחזית מדברת על התכווצות של 7 אחוזים ב-2020".
ענת דוידוב: המספרים מאוד מפחידים. מה המשמעות של התכווצות כזאת?
כולנו צריכים להשתדל להוביל לכך, שאי הוודאות התברואתית תרד, וחשוב שיהיה מנגנון לקטיעת שרשראות ההדבקה, וכל הבדיקות הרלוונטיות. שנגיע למשל ל-500-400 חולים ביום, ונצליח לנהל את זה בד בבד עם הכלכלה, עד אשר יגיע החיסון בסוף האביב או בתחילת הקיץ של 2021".
"ראוי שגם המגזר הציבורי יתרום למשבר"
שר האוצר ישראל כ"ץ הצהיר כי המגזר הציבורי, שפחות נפגע מהמשבר, יקצץ כדי להתמודד עם המשבר. הנגיד התייחס לדבריו ואמר: "קודם כל אני חושב שראוי שכל המגזרים יתרמו לאותו משבר. בקונטקסט של הסקטור הציבורי, מעבר לנושא המשכורתי יש פה גם הזדמנות במשבר הזה. אנחנו רוצים להגדיל את הפריון בסקטור הציבורי. בעצם המשבר הזה נותן לנו גם גמישות ניהולית בסקטור הזה ואלה דברים לא פחות חשובים לקידום היעילות של הסקטור הציבורי, שאחרי זה מאוד משפיעה גם על הפריון של הסקטור הפרטי. ברמה העקרונית, אם את שואלת אותי שגם הסקטור הציבורי יתרום למשבר? אז התשובה היא כן. מעבר לצעד הזה יש אפשרות גם לייעל את הסקטור".
יעל איילון: בעניין נתוני האבטלה הקשים. האם צריך לשנות את שיטת החל"ת או להניע את המדינה לשלם למעסיקים כדי שיגייסו עובדים מחדש?
"נושא התעסוקה מאוד חשוב. אדם עם עבודה ואופק תעסוקתי הוא דמות כלכלית שונה. היא כמובן תורמת מאוד להתנעת המשק, ולכן הנושא הזה חשוב בהמון אספקטים. ניתנה רשת ביטחון מבחינת הוודאות לעובד. היום על כל משרה יש בערך 9 מובטלים, זאת אומרת אנחנו יודעים שהבעיה היא לא בעיית היצע עבודה. הבעיה היא בעיקר בביקושים. רשת הביטחון מתחילה להוריד חלק מדמי האבטלה ברגע שהאבטלה יורדת מרמה דו ספרתית. יחד עם זאת, אנחנו צריכים לאבחן כרגע, עוד יכולות תמרוץ, לשפר את יכולת התעסוקה. אחד זה נושא ההכשרות. ובנוסף, ניתן לאבחן האם יש מקום לתת לאותם אנשים שכבר נמצאים בחל"ת, לחזור לחצי משרה ולשלם את החצי השני בדמי אבטלה".
יעל איילון: המדינה מתחייבת להזרים עשרות מיליארדי שקלים כדי לסייע למשק. יש לנו אפשרות לעמוד בעלויות האלה ולכסות את הגירעון העצום שנוצר? התוכניות האלה באמת יחלצו אותנו מהמשבר?
"לשווקים יש אמון כרגע בישראל, וזה בא לידי ביטוי בריביות הגיוס הנמוכות. בין היתר תודות לצעדי בנק ישראל. אנחנו צריכים לזכור שכל מדינות העולם מתמודדות מול אותה מגיפה בריאותית ומול אותו משבר כלכלי. באופן יחסי, הגידול בגירעון בין 2019 ל-2020 נמצא באמצע הטבלה. נכון שאנחנו התחלנו עם גרעון מבני גבוה, אבל מאידך התחלנו עם יחס חוב תוצר של 60% בסביבה יחסית טובה. לכן כל עוד נמשיך לפעול ולמקד את התוכניות בכך שיסייעו באופן ברור לנושאים שקשורים בקורונה, או לנושאים שקשורים למאיצי צמיחה, ורצוי שבמידה ויבוצעו דברים כאלה בהמשך, הם יבוצעו במסגרת תקציב 2021 – השווקים יאמינו בכלכלת ישראל, כי פונדמנטלית הכלכלה היא דינאמית, יש לנו סקטור הייטק ואנחנו מדינה שיודעת לתת לכלכלה לצמוח".
עריכה: רון שהין
