אתמול (ב') יצאה המשלחת הישראלית־אמריקנית לדרכה אל עבר איחוד האמירויות, זאת לאור ההכרזה על ביטול החרם הכלכלי על ישראל. הפרשנית לענייני ערבים שמרית מאיר הביעה את עמדתה לגבי ההסכם עם איחוד האמירויות, וההשפעה של הדבר על הפלסטינים, נוכח המצב הגיאו-פוליטי החדש שנוצר.
שמרית מאיר, פרשנית לענייני ערבים, התייחסה להתקדמות בעניין הסכם השלום בין ישראל ואיחוד האמירויות, וציינה כי "הפלסטינים 'נוכחים נפקדים' בכול המשחק הזה, הפוליטי החדש הזה, שנפתח בין ישראל והמרחב בו אנחנו חיים. אבל הם לא נמצאים עד שהם כן נמצאים. היום ראיתי שסאיב עריקאת, מי שמנהל במשך עשרות שנים את המשא ומתן בשם הפלסטינים, מתחיל להרצות בהרווארד על מדיניות חוץ וניהול משא ומתן. אמרתי לעצמי – 'מי המשוגע שיירשם לקורס'? הפלסטינים תמרנו את עצמם, ותומרנו במידה רבה גם על ידנו לנקודה בה הם כישות פוליטית, כמישהו שיכול להפעיל השפעה כדי לקדם את הפרויקט הלאומי שלהם - במצב של כישלון גורף, טוטלי".
מנגד, מאיר הדגישה כי "זה יכול להשתנות, ההיסטוריה נעה בהרבה כוונים, אבל כרגע הם במצב של כישלון. ראיתי את השגריר הקטארי אומר 'אני נותן 10 מיליון דולר משכורות לעניים ו-7 מיליון דולר לחולי קורונה'. כל הסיפור הזה זה 27 מיליון דולר, זה המענק הקטארי. על כמעט 2 מיליון איש זה גרושים, באמת. בעזה בימים האחרונים היו 4-3 שעות חשמל בשיא החום". היא התייחסה לאפשרות שחמאס יתפרק מנשקו, ואמרה: "במונחים ריאליים זה לא הולך לקרות, ככל הנראה לא הולך לקרות בעתיד הקרוב. התרופה שנמצאה וההסתכלות האסטרטגית הישראלית היא להשאיר את הפלסטינים במצב חלש ומוחלש".
דוד ורטהיים תהה האם ייתכן כי ישראל תצא מופסדת מכך שהיא לא פועלת להסדרת היחסים עם הפלסטינים דווקא בתקופה שהם מוחלשים, וציין כי ייתכן ובעוד עשרות שנים הם יהיו אוכלוסייה גדולה יותר, חזקה יותר, וישראל תצא מופסדת. מאיר התייחסה לדברים, והשיבה: "מה שאתה מתאר זה סוג של פרדיגמה שאומרת 'האינטרס שלנו זה להקים מדינה פלסטינית ולפתור את הסכסוך'. זה לא כל כך עומד במבחן התוצאה. אם אתה עם שרוצה להשיג עצמאות או מדינה, הפלסטינים שחותרים למימוש זכויותיהם הלאומיות ולהקמת מדינה, הדבר הראשון שהם היו צריכים לעשות זה להתאחד. אבל לא, הם לא עושים שום סימן שהם אכן מעוניינים להקים מדינה במגבלות 67'. במקום זה הם מתכנסים כרגע".
לדעתה, "יש איזו שהיא התנגדות עמוקה להבין את זה למרות שהפרדיגמות מתנפצות, אחת החזקות לאורך עשרות שנים הייתה שלא יכולה להיות נורמליזציה אלא אם תהיה קודם פריצת דרך הפלסטינים, זה קרה. אני חושבת שהכישלון העמוק של השמאל הציוני זה הניסיון לרתום טיעונים של אינטרסים לשכנע אותנו. אני כל הזמן נתקלת בזה שהמצב הנוכחי רע לישראל, כשכל העדויות מראות אחרת, ובפרט כשחושבים על האלטרנטיבה. אתה לא יודע מה יקרה בעוד 20 שנה כפי שלא ידעת לפני 20 שנה מה יקרה היום. היו נבואות אפוקליפטיות כמעט באותה הלשון".
בהמשך, התייחסה לתגובת הפלסטינים להסכם, ואמרה: "היית מצפה לראות ביטויי 'סכין בגב' אולי מחאה, אבל לא - בעיקר אדישות של מי שמבינים שהעניין הזה של הפרויקט הלאומי שלהם נמצא במצב חלש וחסר תוחלת עד שיקרה משהו גדול". כמו כן, הפרשנית לענייני ערבים ציינה כי "יכולים להשתנות דברים אבל אני חושבת שבסך הכול אנחנו במצב מצוין באמת, במצב אסטרטגי מצוין בו אנחנו מנהלים". לסיום הוסיפה הפרשנית, כי " הטיעון שזה לא האינטרס שלנו? בגלל משוואת הכוח הדרמטית והפער האדיר בין ישראל והפלסטינים - בינתיים זה כן האינטרס שלנו. העניין של חתירה לאחדות פלסטינית? אני לא מבינה את ההיגיון בלאחד את האויב שלך או את היריב שלך. זאת אומרת, הפיצול הפלסטיני הוא אינטרס".
עריכה: עופרי גליכמן