קורונה? הכול פוליטי
בן כספית ואריה אלדד על השנה הפוליטית בצל הנגיף • כיצד הפך גנץ מאויב לאוהב, כמה פעמים התהפך נתניהו - ומה חושבים השניים על כישורי המשחק של בנט
בשנה האחרונה נקלעה ישראל אל לימבו בו היא נאלצת להתמודד עם סוגיות ביטחוניות מהותיות מצפון ומדרום, עם גרעון שרק הולך וגדל, וגם כמובן עם נגיף קורונה; וכשבראשה עומדת ממשלת 'אחדות' שלא מתכנסת מזה חודש, וללא תקציב מדינה שיסייע להתמודדות עם האתגרים הנוכחיים. בן כספית ואריה אלדד סיכמו את שנת תש"פ ועסקו בשאלה – כיצד הקורונה שינתה את הפוליטיקה הישראלית, וכיצד הפוליטיקה הישראלית השפיעה על הקורונה.
מגפת הקורונה ממשיכה להתפשט ברחבי העולם במהירות, ועל פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, תועדו למעלה מ-900 אלף מקרי מוות כתוצאה מנגיף קורונה. ישראל נמצאת במצב חירום בריאותי כמו גם כלכלי בעקבות התפרצות המגפה, בדומה למרבית המדינות בעולם, ועל כן נקטה בצעדים מרחיקי לכת במטרה למגר את התפשטות הנגיף. כך נאלצו האזרחים להתרגל לריחוק החברתי, למסכות, ללמידה ועבודה מרחוק ועוד.
אך מלבד זאת, משבר הקורונה למעשה פרץ בעיצומו של המשבר הפוליטי החריף ביותר בתולדות המדינה, שארך 484 יום והיווה את נקודת השפל התהומית של הפוליטיקה בישראל. בתום שלוש מערכות בחירות ברציפות וללא הכרעה ממשית, קמה ממשלת האחדות בראשות רה"מ בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ. החיבור של המשבר הפוליטי והמשבר הבריאותי, יצרו חשש כבד בחלק נרחב בציבור שמא יינקטו צעדים בחסות מצב החירום, שיפגעו בדמוקרטיה הישראלית.
בן כספית שיבח את עמיתו להנחיה אריה אלדד על כך שהוא "יהודי רגוע בסך הכול שלא נקלע לתבהלה במהירות. מהרגע הראשון מפגין גישה יציבה ומחמירה מאוד, אתה גורר אותי קצת איתך, אבל אולי תסביר לי למה פרופ' אריה אלדד הקרפ"ר מהרגע הראשון הסתכל על הדבר הזה כדבר רציני?" על כך השיב אלדד: "כי הייתי קרפ"ר, וחלק משמעותי מהזמן שלי התמקד בהיערכות גם לאפשרות של מלחמה ביולוגית. את דפוסי החשיבה קניתי שם לפני 20 שנה בחיל הרפואה, הקמנו את צוות הטיפול במגפות ,ידענו איזה כלים הקמנו למדינת ישראל כדי להיערך וחשבתי שצריך להפעיל אותם".
"נתניהו עושה שימוש בצורה אומנותית ממש במשבר"
בן טען כי "הפוליטיקה שלנו שינתה צורה אל מול המגפה העולמית, אין לישראל מדיניות חוץ רק מדיניות פנים, הכול פוליטיקה". הוא ציין כי בתחילת התפרצות הנגיף בישראל נתניהו זלזל בחומרת המגפה, אך נדרשים רק יומיים כדי שהוא ישמע אחרת לגמרי ויטען כי "גם בעקבות הערכות שנמסרו לו וגם ביוזמה עצמאית, יהיו מיליוני נדבקים, עשרות אלפי הרוגים בישראל, ובכלל ממש קץ ההיסטוריה, סוף הציוויליזציה". לטעמו, "נתניהו לא רק בקורונה תמיד מתמחה ובקיא בזיהוי איומים, חלקם נכונים וחלקם לא. הוא מזהה את ההזדמנות הפוליטית ,הוא יודע שהוא במבוי סתום ,כולנו במבוי סתום, הפוליטיקה כולה. אין הכרעה, לא פעם ולא פעמיים, אז נעמיס על הקורונה".
שיאה של המגפה היא גם "סוג של מפץ פוליטי – פירוק האלטרנטיבה לנתניהו וכחול לבן, גם בצד השני פירוק גוש הימין כי הוא משאיר את בנט מחוץ לממשלה, וזה עוד יכול לעלות לו ביוקר באחד הסיבובים הבאים". אריה תהה: "האם הוא באמת ידע שזה עלולה להיות קטסטרופה ורצה שישראל תיערך לזה בכול הכוח? או שראה את הקטסטרופה הפוליטית והשתמש באיום המגפה כדי לגייס את הכוחות כדי לפרק את כחול לבן, ולהביא את גנץ לממשלה? לא ברור אם נתניהו ראה בזה ויתור או הפסד נוסף העובדה שהשאיר את בנט בחוץ, נראה לי שבשעתו הוא לא ממש בכה על זה".
לדעתו של כספית, "בפעם הבאה נתניהו ידע להחזיר את המנדטים של בנט לגודל הטבעי שלהם, כלומר לחד ספרתי". אריה נזכר בנאום המפורסם של בנט 'אתם השתגעתם?', עליו בן אמר כי "אי אפשר לתת סופרלטיביים מיותרים לנאום הזה. בדיעבד אולי היסטוריונים יגידו כמה אחוזים ממנו זה אמת, כי הוא כמעט פורץ בבכי, וכמה אחוזים זה משחק. כי בנט, האיידול הגדול והנערץ שלו זה נתניהו. אם כי בנט הוא אדם ישר ביסודו מה שאני לא יכול להגיד על נתניהו, פטריוט ישראלי אמיתי והוא מתגלה במשבר הקורונה. בחצי שנה האומללה שהוא קיבל את תיק הביטחון, נתניהו לא מסווה את זה שביטחון ישראל זה כלי פוליטי לכבות שריפות ולמנוע קואליציות נגדיות. בנט לוקח את ההזדמנות הקטנה הזו ועושה ממנה זהב טהור ומזנק מ-6 ל-21 מנדטים בסקרים האחרונים רק בזכות הדבר הזה. זה נשמה של יזם, נשמה של איש ביצוע".
על פירוקה של כחול לבן לטובת הכניסה לממשלת האחדות, אמר כספית: "נתניהו עושה שימוש בצורה אומנותית ממש במשבר, זה לא שגנץ עד דקה קודם היה צוק איתן אלא בקמפיין שלישי ברציפות לטירון פוליטי שזו חתיכת טירונות סיירת מטכ"ל, אין לאף אחד ממשלה והוא גם מקבל את ההבטחה המגוחכת של רוטציה בחקיקה, בחוק שאי אפשר לשבור, ממש בטון יצוק. הוא אומר 'הגיע הזמן שבמקום לשרת את לפיד אני אשרת את בני גנץ בגיבוי אשכנזי' ואני חושב ששני הרמטכ"לים עושים את זה מרגשות פטריוטיים אמיתיים, אם כי תמימים בצורה מחרידה".
אריה תמך בדבריו, ואמר: "אני מסכים שזה לא היה ספין פוליטי שלהם אלא הם באמת חשבו שהם לא יכולים להרשות לעצמם אפילו לעשות מאמץ כדי להיכנס לממשלה ולהקים ממשלת אחדות שתתמודד מול הכלכלה והקורונה, אולי גם קיוו שנתניהו יעמוד בדברו". בן סינן בתגובה: "לכן אמרתי תמימים בצורה מחרידה".
בהמשך, השניים דנו בהשפעה של הפוליטיקה הישראלית על הקורונה, והתייחסו להחלפת שר הבריאות עם הקמת ממשלת האחדות ולמינוי הפרויקטור שארך זמן רב (גם לאחר ההכרזה על מינוי זה). אלדד טען כי "עד שגמזו שם את התוכנית, כל אחד מבעלי העניין הפוליטיים הסקטוריאליים, בתוך כל מפלגה לגווניה השונים, גם בתוך הליכוד, יש אופוזיציה גם בתוך המפלגות החרדיות וכל אחד מושך לכיוון שלו. הרמזור לא נדלק, לא מחברים אותו לחשמל".
בן התמקד דווקא בויתור של פרופ' גבי ברבש על התפקיד, וטען כי "ההבדל בין ברבש לגמזו הוא לא דבר זניח. ברבש קיבל את ההצעה וניהל משא ומתן קשוח מאוד כי הוא ידע, הוא טיפה יותר מבוגר מגמזו, עשה כמה תפקידים לפניו ומכיר את התכשיטים. נתניהו דיבר על הניסיון של גמזו במערכת הבריאות ,לגמזו אין ניסיון במערכת הפוליטית. ברבש, כשראה שמחפשים לא פרויקטור אלא שעיר לעזאזל, ויתר. בלילה, תוך כדי הוויתור של ברבש ממנים את גמזו ולכן הם מאשרים את תוכנית הרמזור למעלה מחודש ימים לאחר שהיא מוצגת, כשהיא לא רלוונטית, וזה הסיפור כולו". על כך השיב אריה בתסכול: "הסוסים ברחו מהאורווה".
עוד הוסיף אריה וטען כי ניתן לראות את הקפיצה בנתוני התחלואה בקורונה לאחר פתיחת שנת הלימודים, וציין כי בעוד שר החינוך גלנט מעוניין בפתיחת כל מערכת החינוך, הפרויקטור גמזו מתנגד. בן טען כי "כל אחד מתעקש על חלקת האלוהים הקטנה שלו, ונתניהו שלזהות את הקטסטרופות הוא תמיד ידע אבל לקבל את ההחלטות נגד קבוצות לחץ באוכלוסייה הוא קצת יותר מתקשה, הוא לא ממסוגל להגיד לחרדים סטופ. בקיצור, איש הישר בעיניו יעשה ואנחנו עם 5 אלפים נדבקים ליום, הללויה".
אריה הדגיש כי מדובר ביותר מאשר 'איש הישר בעניו יעשה', "פעם ראשונה שאני זוכר קולות מהצמרת הפוליטית שלנו, ליברמן ובוגי וראש עיריית נצרת וראשי מפלגות חרדיות שקוראים לא לקיים את החלטות הממשלה. ליברמן אומר שהחלטות הממשלה הן בלתי חוקיות בעליל.
לסיכום אמר כספית: "ימים ספורים אמוד לפני ראש השנה עם ישראל לא יודע איפה הוא חוגג, איך חוגג ,עם מי והאם הוא חוגג. זה אומר הכול על מצבנו ובסופו של דבר זה הכול עניין של משמעת. בטאיוואן כולם שמים מסכות על הפה והאף, אז אין קורונה". אריה חיזק את דבריו: ":זה משמעת ציבורית וקואליציונית, ומשמעת וממלכתיות של נבחרי ציבור. ולכן אין לנו ברירה בכלל, אלא שתהיה לנו שנה טובה. אני מניח שבסוף השנה הבאה לא תהיה קורונה, אבל יהיו צרות אחרות. לא צריך להיות שמרניים". בן הוסיף לסיום: "נקווה שזו שירת הברבור של הקורונה ולא שלנו. שנה טובה ובריאה".
עריכה: עופרי גליכמן
