אתמול (ג'), חודש ימים לאחר לכתה של מירית הררי ז"ל, אשתו האהובה של דידי הררי שהייתה ועודנה השראה לרבים בין היתר באופן ההתמודדותה האמיץ עם מחלת הסרטן בה לקתה, שב אלינו דידי וחזר אל עמדת המיקרופון שהוא כל כך אוהב.
בפתח התוכנית, ביקש דידי להודות למאזיניו היקרים על כמויות האהבה העצומות שנשלחות אליו בעת האחרונה: "לא יודע מה להגיד לכם הלב מתפוצץ. כמה אהבה אתם יודעים להרעיף. מאז השידור אתמול, הפייסבוק והפלאפון עמוסים באהבה, בחיבוק, בתמיכה ובחיזוק שאין שני להם. מודה שעצרתי מדי פעם לשאול את עצמי למה זה מגיע לנו כל מה שאנחנו מקבלים מכם או לפחות מה זו כמות האהבה הענקית הזאת. נדמה כאילו כל העם גייס את כל הטוב שיש בהו ושיגר אותו לעברנו, אליי לבנות שלי לצוות שלי ועטף אותנו במן ענן מתוק רך ומחמם של חסד. עוד פעם להגיד תודה?".
בהמשך, סיפר דידי שעל אף ששמר את עצמו מחוץ לאקטואליה בתקופה זו, שמע על העימותים הרבים כל כך בין חלקי החברה שלנו שעולים לכותרות כבדרך קבע. ימין ושמאל, חילוניים ודתיים, יהודים וערבים, כל נקודות השוני הפכו נפיצות במיוחד בימי הקורונה. הררי ייחל לימים טובים יותר, והציע הצעת ייעול להרגעת הרוחות בין שני צדי המתרס: "אני חושב שתודה זו המילה שאמרתי הכי הרבה פעמים בחודש האחרון, ושכנראה שהודיה זה דבר שלא נגמר כי שוב אני אומר תודה. רק בקשה אחת - לא הייתי מחובר כל כך בחודש האחרון למה שקורה, תתפלאו כמה קל זה להתנתק מטלוויזיה, מחדשות, מאקטואליה, אבל אני כן יודע שיש מים עכורים בתוך העם שלנו".
"אני כן שומע פה ושם שיש קיטוב, קרע, זעם, שיש דם רע", אמר. "אם אפשר לבקש, אז אני מבקש שתקחו חלק מהאהבה והחמלה בה עטפתם אותנו כי בואו נגיד את האמת הכמות היא עצומה כל כך בשביל כל כך מעט אנשים כמונו, תוקחו חלק ממנה ותפנו אותה אולי אחד כלפי השני. לא יזיק לנו, קצת אהבת אדם, קצת אחווה, קצת קבלה של האחר ולא התבצרות במגדל של האני צודק והוא טועה, קצת יותר בני אדם. יש לי הרגשה שברגע שתתנו קצת אהבה לצד השני שלכם, לא תאמינו כמה אהבה תקבלו בחזרה".
עריכה: מיכל קדוש