דני יתום, ראש המוסד לשעבר ומי שכיהן כמזכירו הצבאי של יצחק רבין ז"ל, שוחח עם ניסים משעל וגיא פלג ב-103fm לציון 25 שנה לרצח ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל. הוא סיפר על האדם שהיה, ועל התקופה שקדמה לרצח הנורא ועל הדמיון המזעזע למתרחש בחברה הישראלית כיום.
דני יתום סיפר כי רבין היה איש רגיש למרות שהחיצוניות של הטעתה ונדמה היה כאליו הוא מנותק קצת מהעולם. היו שכינו אותו אוטיסט אבל הוא היה רחוק מלהיות כזה. הוא היה ביישן וקשה להאמין שאדם שזכה בפרס נובל והוכתר על ידי אחד מהעיתונים המובילים ביותר בארה"ב באותה תקופה להיות אחד מחמשת המנהיגים הגדולים ביותר, היו פעמים רבות שהרגיש לא בנוח. במצבים של אנשים נוספים שלא הכיר, הלך לפינה, ונראה היה כאילו הוא לא מוצא את מקומו עד אשר בא קלינטון או מארח אחר וסחב אותו ל'סמול-טוק'. הוא היה איש של מעשה, בקיא בפרטים בצורה בלתי רגילה".
הוא חזר לפעולה לחילוץ נחשון וקסמן ז"ל שנכשלה, וסיפר כי רבין לקח את מלוא האחריות: "הוא לא כעס, יכול להיות שבתוכו פנימה הוא לא קיבל את התוצאות אבל זה טבעי לגמרי. רבין אישר את הפעולה בעודו יושב בת"א ובשטח הרמטכ"ל, אלוף פיקוד המרכז וכל המפקדים הרלוונטיים. כשברק הודיע לו שהפעולה נכשלה, שהם נהרגו, הוא עצר לרגע את נשימתו. הוא קלט את זה, כל הרוג וכל פצוע גרמו לו לפצע מדמם בלב. הוא הרגיש שהוא אחראי על גורלם של כל אחד ואחד. יחד עם זאת הוא לא זרק מעליו את האחריות ובמסיבת עיתונאים שכונסה באותו יום שישי ארור בערב הוא אמר 'אני אחראי אני נתתי את ההנחיה, אני אסביר מה היה אבל דעו לכם האחריות היא עליי', זה דבר שמאז לא ראיתי וגם עד אז לא ראיתי את האופן בו גיבה את פקודיו".
בהמשך הביע את דעתו על המצב כיום, והודה כי הוא פסימי מאוד בשל האלימות הגועה והקרע העמוק בחברה: "במשך שנתיים בין החתימה על הסכם אוסלו ועד הרצח מדינת ישראל בערה. היום יש פילוג נורא בחברה הישראלית והמנהיגות בראשותו של רה"מ במקום לאחד את השורות מפרקת את השורות. זה הולך ומתדרדר ועלול להגיע לאותו מצב. כבר אני מרגיש שהחברה שלנו הולכת ומתפוררת, מאבדת כיוון. תמיד זה היה סוד כוחנו, החברה, האדם, הלוחם - לא הטנק ולא המטוס אלא המוטיבציה להגן על מדינת ישראל. אני רואה הסתה, השלב הבא לדעתי יהיה אקדח, האקדח יופיע, הוא חייב להופיע ויהיה רצח נוסף. אני מאוד מוטרד".
יתום הוסיף והתריע: "אני מוטרד מעוד דבר, לא רק מהעובדה שחברה מפוררת בישראל פוגעת ממש בחוסן הלאומי שלנו וביכולת שלנו להתמודד עם אתגרים בעתיד שמחייבים חברה מגויסת, אלא אני מאמין לצערי הרב או לא מאמין שהחברה הישראלית כזאת שחלקיה מתייחסים בבוז ובשנאה תהומית אלה לאלה תוכל לשרוד עוד רצח כזה, אני לא מאמין".
עריכה: עופרי גליכמן