"שמעתי את נשימות הרוצח מאחוריי"
היום לפני 25 שנה, נרצח רה"מ לשעבר יצחק רבין ז"ל, וצביון המדינה השתנה לעד • העיתונאי מורדי ישראל שהיה לצדו של רבין ברגעיו האחרונים, סיפר
חצי יובל עבר מאז שההיסטוריה של מדינת ישראל השתנתה באופן חסר תקדים והוכתמה בדם; אז, לפני 25 שנה, נרצח ראש הממשלה דאז יצחק רבין בכיכר מלכי ישראל, שלאחר מותו שונה שמה לכיכר רבין. העיתונאי מורדי ישראל, שעמד במרחק נגיעה מרבין ביום הרצח, שוחח עם סיון כהן בתוכניתה ב-103fm וסיפר על הרגעים האחרונים בחייו של המנהיג.
אין אחד שהתמונה הזו אינה צרובה בלבו: עצרת השלום שסופה הפך מר ברגע אחד, לאחר שלושה כדורים שנורו לעברו של רבין על ידי יגאל עמיר שרצח אותו באכזריות. מורדי ישראל סיפר כי באותה השנה הוא היה "סטודנט לתקשורת, במסגרת עבודת הגמר שהייתי אמור להכין החלטתי להקדיש אותה לראיון פוליטי שיעסוק בכל נושא ההסתה שהיה כאן בארץ, באותה השנה, ותהליך השלום. אכן הגעתי לאותה עצרת השלום בכיכר מלכי ישראל, הייתי אוירה מאוד נעימה, אוירה עם אופטימיות גדולה ראיתי את הפוליטיקאים שם נואמים ושמעתי את יצחק רבין נואם. בשלב הזה אני מחליט שאני צריך לראיין אותם, הגעתי למדרגות לרחבה שהייתה אמורה להיות שטח סטרילי שעלו ורדו מהם פוליטיקאים ושם לתדהמתי השטח היה חשוף לחלוטין. הצלחתי לראיין שם פוליטיקאים כמו שטרית, יו"ר מפלגת העבודה".
הוא ציין כי בשלב זה "השוטרים התחילו להציב מחסומים, הוציאו אותי אל מחוץ למחסומים. שאלתי את אחד השוטרים למה ואמרו לי שרבין ופרס אמורים לרדת. ביקשתי בנימוס מהשוטר אם אני יכול להיכנס והוא אפשר לי. אני רואה את שמעון פרס יורד במדרגות, ניגש לאנשים, ואני מנסה עם מכשיר הקלטה 'מה דעתך על העצרת'? - 'מוצלחת מאוד' הוא אומר לי וממשיך. אני שם לב שיש התרחשות מאחורי, רבין מתחיל לרדת במדרגות ואיך שבחלומותיי הטובים אני מצליח כסטודנט לתקשורת לראיין אותו, אני עומד בצד והמאבטח שהיה צמוד לגבו של רה"מ הוא פונה לאחור באופן לא מוסבר והולך לכיוון המדרגות ואני עומד צמוד לגבו של רה"מ במקום שאותו מאבטח אמור להיות".
ישראל הדגיש: "אני עומד במקום שהמאבטח שאמור לשמור על גבו של רה"מ, אני עומד ושואל אותו 'אדוני רה"מ מה דעתך על העצרת ועל ההסתה', אני מבחין שמישהו מנסה להיכנס ביני ובין רה"מ במרחק הזה ככה שנוצר בינינו ואני מגביר צעד קדימה כדי שלא יוכל להיכנס. מה שקורה זה שאותו אחד הולך מאחורי ופה אני שומע את קול הירייה. אני מסתכל קדימה לכיוון רה"מ והוא מסתובב אליי עם הירייה הראשונה מסתכל מבעד למשקפיים במבט מבוהל, המבטים שלנו מצטלבים, אני מבין שמשהו קורה מאחורי, משהו נורא. 25 שנה עברו מאז ואני לא מצליח להבין את זה. זה לא מתעכל".
הוא נזכר כי: "בשלב הזה שאני שומע את הירייה הראשונה אני שומע נשימות כבדות מאחורי, אני מסובב את הראש ואני רואה אקדח ו-2 רשפים של יריות יוצאים לכיוון רה"מ. מסובב את המבט בחזרה רואה את רה"מ מוטל על הארץ כשהמאבטחים משוחחים מעליו. באותו שלב אני משוכנע שמדובר במחבל מתנקש, לא יהודי, שבזה הרגע ירה ברה"מ ותכף עובר לירות בכל מי שנמצא שם. אני מקבל החלטה לעשות פשוט מאוד צעדים לכיוון החניון עצמו, ראיתי שם ניידת משטרה ובכל צעד אני בטוח שזה הצעד האחרון שלי, שתיכף הוא יורה בי".
עריכה: עופרי גליכמן
