איש הברזל
רז שכניק אירח באולפנו את סולן מופע הארנבות של ד"ר קספר אורן ברזילי לשיחה על אלבומו המטלטל 'שדים של עצב, סופות של אושר'
אורן ברזילי הקים את מופע הארנבות של דוקטור קספר יחד עם שי להב כשהיה בן 17 בלבד אך הקריירה המוזיקלית המפוארת שהתחילה כסנסציה עמדה בפני לא מעט מכשולים. במסגרת אלבומי המופת חזר רז שכניק עם אורן ברזילי אל האלבום 'שדים של עצב, סופות של אושר' שמתעד את התמודדותו עם התסמונת הנדירה 'גיליאן ברה'.
עשור חלף מאז יצא לאור האלבום של אורן ברזילי ושל המוזיקאי והמפיק תמיר מוסקט, והשנה הייתה אמורה להיות מאוד חגיגית, ומלאה במופעים מפוארים. ברזילי סיפר כי האלבום "מתעד בן אדם שכלוא בגוף שלו עקב מחלה, זה בעצם מה שאני עברתי. אני חליתי בתסמונת גיליאן ברה שהמערכת החיסונית של הגוף תוקפת בצורה נדירה את המערכת העצבית. בצורה מטפורית מוגזמת זה כאילו צה"ל תוקף את תל אביב, פגיעה מאוד עמוקה, ובמהלך הדרגתי של 3 ימים הפכתי משותק מכף רגל עד ראש גם בחלקים הפנימיים. זו הייתה שנה שחייתי באטמוספירה אחרת לגמרי, הייתי חייב לתאר את הדבר הזה".
הוא הוסיף כי תקופת המחלה הייתה כה קשה להתמודדות, "עד כדי כך שאני אפילו לא זוכר איך הרגשתי. בגלל זה אמרתי שאני חייב לתעד את זה, כי כל כך ברור שאני הולך להדחיק את זה". 'the saddest man alive' הוא השיר הפותח של האלבום, בו למעשה "האלים מקבלים את אותה דמות דמיונית אל הצד השני ומספרים לו את הסיפור שלו, שוקלים איך לשפוט אותו, זה כל הסיפור", סיפר. השיר 'dark blue' מתאר "אדם שמסתכל על הכול מהצד, זה הדבר היחידי שיכולתי לעשות לא יכולתי לתקשר, לדבר, שום דבר. פשוט מסתכל מהצד לכמה שניות. אחרי התקופה בבית החולים וחצי דרך אל תוך השיקום התחלתי לכתוב רשמים של מה שאני זוכר. בשיקום למדתי לדבר ולכתוב מההתחלה והתחלתי לתעד", הסביר.
הוא סיפר כי: "התחלנו עם שיר לפני המחלה ותמיר היה בא לבית החולים ואמר 'כשתבריא נחזור להקליט' ואנשים לא אמרו לי שאני הולך להבריא, חשבתי 'איזה איש הזוי'. כשהבראתי צלעתי והיו לי בעיות בעיניים, יש לי עד היום טיקים וגמגומים. נכנסנו להקליט בסביבות 2009, לא הייתי ממש בריא אבל מתלוצץ עם רופאיי וגר בביתי שלא היה לי ממש בית. גרתי כמעט כל כמה ימים בבית אחר, לא הייתי יכול להיות במקום אחד בגלל שהייתי כל כך הרבה זמן כלוא במוסדות. כתבתי את התקליט על אופניים בלילות ברחובות, הזוי לגמרי. היה לי כזה פנקס בתיק גדול, גיטרה קלאסית שמצאתי ברחוב, דברים מוזרים וככה הייתי מגיע לתמיר ומשמיע לו את השירים. כתבתי את השיר על דמות דמיונית אבל בעצם תיעדתי את הדבר הזה והשלכתי על דמות אחרת".
השיר הבא בו התמקדו השניים היה '13': "השיר מדבר על 13 שנה לפיגוע שאני ראיתי, הייתי בפיגוע בדיזינגוף סנטר. זה דיבר על המלחמות של עם ישראל. הייתי מאוד קרוב למחבל המתאבד אבל הרחוב היה כל כך הומה שכל הטבעת הקרובה של האנשים סביב המחבל נפגעה ומנעו ממני מלהיפגע. עפתי כמו כולם, אתה מקבל 'בום' פסיכי וזה הוביל אותי בעצם לנסיעה לארה"ב. האלבום השלישי של 'הקספרים' נכשל, היו פיגועים, היה פסיכי. היו לי כמה שנים מאוד מוזרות, ב-93 הייתי הכוכב הכי גדול בארץ, 94 הוצאנו את האלבום השני שנכשל וב-96 את האלבום השלישי שעוד יותר נכשל והתחילו כל הפיגועים. אמא שלי עשתה משהו חכם, היא פשוט שלחה אותי החוצה, 'תיסע, פשוט תיסע'. נסעתי לאנגליה בהתחלה, אח"כ לארה"ב ונשארתי שם 9-8 שנים. לא נגעתי בגיטרה כי הכול הזכיר לי את ישראל, עבדתי רק באנגלית".
השיר 'god's creation' מתייחס לכל דבר שקורה בעולם מספר ברזילי, "יצירתו של האל מה שנקרא, לקבל את הנתון. עברתי תהליך מאוד, כשאתה חי במוסדות ובתי חולים לאורך תקופה, זה המקום הבטוח שלך. פחות רציתי כבר לצאת החוצה, אתה לומד לקבל את זה ולא רק, אתה לומד לחיות מתוך זה. חייתי ברגע, לא היו לי ציפיות משום דבר, לא מתי אני אבריא ומה יהיה. בשבועות הראשונים הייתה אימה מוחלטת ואי וודאות. זו מחלה שאין לה תרופה, היא יכולה להביא אנשים לסכנת מוות כי כל הגוף מתמוטט".
הוא סיכם את האלבום והסביר שלמעשה הוא עוסק בחיים שמעבר, כך למשל השיר 'soul soldiers' שמספר על "אמא שכולה שפוגשת מלאך שלקח את הבן שלה, והיא תיתן את הכול בשביל שניה אחת אחרונה איתו. מציאות שאנחנו חיים ביום-יום במדינת ישראל. בלילות בבית החולים, הרגשתי שאני חי עם מלאכים במסדרונות ושדים, כי כל כך הרבה אנשים מתים וגם חוזרים לחיים, יש גם המון ניסים".
כמו כן, הם חזרו אל הסיפורים מאחורי השירים 'dear mother' ו-'my sweet high' שעוסק באהבה למשככי כאבים: "כל כמה שעות קיבלתי בבית החולים מורפיום, משכך כאבים, ובשבילי זה היה מסמר היום. אתה ממש מחכה לדבר הזה ובשלב מסוים זה הרגעים היחידים שהרגשתי נורמלי, אתה פשוט מרגיש נורמלי. ניסיתי לספר לתמיר מהמקום העמוק והנפשי והוא אומר לי זה 'שיר סטלה בקיצור' אמרתי לו 'בגדול כן' אבל זה שיר אהבה אמיתית למשככי כאבים, לאדם שבאמת כואב לו ורוצה לברוח וזה הצינור היחידי שאתה יכול לברוח דרכו, כי אתה לא יכול לזוז לשום מקום. שיר אהבה למורפיום באותם רגעים".
○ ○ ○
פרויקט 'אלבומי המופת' מפגיש בכל שבוע את העיתונאי רז שכניק עם גדולי המוזיקאים בישראל. יחד הם יוצאים למסע אל האלבומים שהיו סימני דרך בקריירה שלהם - ובפסקול הישראלי.
לרשימת התוכניות המלאות בפרויקט לחצו כאן
עריכה: עופרי גליכמן
