סיפורו של אריה שיף ממשיך לעורר סערה: לפי דיווח ב-N12 נודע כי בפרקליטות רוצים להעמיד את אריה שיף בן ה-70 שירה למוות בפורץ. פיני בדש, ראש המועצה המקומית עומר, הביע את התנגדותו לכך וטען שאין משילות בנגב.
על ההחלטה להעמיד לדין את אריה שיף באשמת רצח, אמר פיני בדש כי: "מישהו החליק פה על הראש, כן? להאשים ברצח אדם שישן בקרוון כי הבית שלו היה בשיפוץ, התעורר בשעת לילה מאוחרת או שעת בוקר מוקדמת, מרגיש את הקרוון זז, רואה אנשים שמפרקים את הקרוון וגונבים את האוטו, רץ חזרה, לוקח אקדח בלי משקפיים ויורה". לטענתו, "הסיטואציה בה אנחנו נמצאים בנגב היא מסובכת, יש 2 מדינות, אין משילות בנגב. כל יומיים יורים פה, כל היום אנחנו מתלוננים ועדיין הבעיה לא נפתרה. כשאתה חי בתנאים כאלה וסביבה כזאת, התגובה שלך היא מכל מה שאתה חי מסביב. אני בסיטואציה שלו הייתי נוהג בדיוק אותו דבר".
באשר לטענה כי לא היה מדובר בהגנה עצמית, וכי שיף לא הרכיב את משקפי הראייה שלו בעת שירה באקדח, אמר בדש: "ואם הבחור הזה היה עם סכין? אתם זוכרים את השוטר שדקרו עם מברג ושכב שנתיים עד שמת בתור צמח? מה זאת אומרת 'אל תירה אם אתה בלי משקפיים?' אם יבואו לשחוט אותו, הוא יגיד 'סליחה אני בלי משקפיים'? לא יכול להגיב? גם כשאתה יורה באוויר ואתה נמצא בטווח 3-2 מטרים, הם יכולים להרוג אותך בשנייה. אותו אחד שנהרג נתפס 17 פעמים פורץ, אני לא אומר כמה פעמים הוא לא נתפס. על מה ישב פעם אחת בבית סוהר? על זה שהכה את אשתו, זו הפעם היחידה".
כמו כן הדגיש: "אין לי טענות למשטרה, למרות שפה המשטרה קצת התחרפנה. האדם אב שכול, מתנדב במשטרה. המאמץ להשאיר אותו במעצר ולהביא אותו לאשמה של רצח היא התחלקות על הראש. מה שקורה בנגב, המשטרה קטנה על היקף וסוג הפשיעה. הבעיה שלנו זה הענישה, אין פה ענישה וכשאין ענישה אין הרתעה. איפה הפרופורציות פה? מאחר ואין ענישה, כל מה שקורה פה זה קרקס אחד גדול ומערב פרוע, האדם שחי במערב פרוע ומתעורר לפנות בוקר ורואה מה שקורה הוא מגיב על פי התנאים שהוא חי בהם. להגיד בדיעבד? זה לא חוכמה. אנחנו בגיוס כספים למענו, אנשים נרתמו ותורמים כספים, כי הם מבינים שהוא מבחן לעתיד כמו ש'דרומי' היה מבחן לעתיד".
כעת, כך סיפר בדש, שוהה שיף במעצר בית וממתין להחלטה האם להעמיד אותו לדין באשמת רצח מדרגה שנייה: "הוא עצמו הפנה את השוטרים למצלמות, תסתכלו מה היה וכו'. את שני הגנבים האחרים שהיו שם עדיין לא תפסו".
עריכה: עופרי גליכמן