שבועיים ימים חלפו מאז נכנסה מדינת ישראל לסגר מהודק מקודמיו, שהוארך בעשרה ימים; על אף ששיעורי התחלואה עדיין גבוהים למדי, נדמה כי מבצע החיסונים ברחבי הארץ מייצב מעט את העקומה המדאיגה. האם התגלתה מוטציה ישראלית לקורונה?
יו"ר אסותא פרופ' שוקי שמר שוחח עם סיון כהן והסביר את הדברים. לטענתו, הם עדיין לא יודעים בוודאות האם מחוסנים לא מדביקים בנגיף.
כשנשאל פרופ' שמר מה דעתו על דבריה של ד"ר שרון אלרעי פרייס, שלפני זמן קצר הודיעה שנבדקת אפשרות שהתפתחה מוטציה ישראלית לנגיף קורונה. הוא ביקש להזכיר כי זה טבעם של ווירוסים, ושזה ידוע שהם עוברים מוטציות כאלה ואחרות. "יש כמה מוטציות שאנחנו לא מכירים כי הן לא עושות שום דבר, אבל יש כמה מוטציות כמו הבריטית, הדרום אפריקאית, ואולי גם הברזילאית שפוגעות בנו קשה. אם יש מוטציה שלא מכירים אותה בעולם, אבל קיימת במדינת ישראל יקראו לה מוטציה ישראלית.
עוד הוסיף: "יש פה משהו לא ברור כי יש חיסון ומעל ל־70 אחוז מהמבוגרים חוסנו, יש סגר כמעט שלושה שבועות, ועדיין מספר המאומתים גבוה מאוד למרות שה־R ירד. המצב של התחלואה מאוד לא ברור. מספר המאומתים הזה, שהוא כל כך גבוה ולא יורד, אפשרי רק בהנחה שיש פה נגיף שלא הכרנו אותו קודם. נגיף שהוא מדבק בצורה מאוד קשה ואז לא חשוב אם ה־R יורד עדיין הרבה מאוד אנשים נדבקים. המספרים כרגע לא יורדים".
פרופ' שמר מיהר להזכיר כי החיסון יכול לטפל במוטציה הבריטית, והדבר נבדק על ידי חברת פייזר, אבל מה בדבר המוטציה הדרום אפריקאית? את זה הם עדיין בודקים. "הבשורה הטובה היא שהחיסון הזה מביא לייצור של נוגדנים. הרבה מאוד צעירים אחרי המנה השנייה של החיסון מתמודדים עם תופעות לוואי, שהן אומנם קלות, אבל מראות לנו בעצם שהגוף מגיב לחיסון היטב. אגב , זה סימן לכל אלו שקצת מרגישים לא טוב אחרי קבלת החיסון לא לדאוג - כי הגוף שלהם מגיב. המנה השנייה של החיסון חשובה מאוד והיא מעלה את רמת הנוגדנים פי עשר או פי עשרים".
עריכה: עדן בן ארי