"הירידה בתחלואה מאוד אופטימית"
ירידה נוספת במקדם ההדבקה • פרופ' ערן סגל (מכון ויצמן למדע) ענה על השאלה האם מדובר בהצלחה של החיסון • ומה דעתו על פתיחת השמיים?
האם מגפת הקורונה מתקרבת לסופה? על אף ההפרות ההמוניות שנרשמו בפורים, על אף הפתיחה הנרחבת של המשק, ועל אף שיש מיליוני ישראלים לא מחוסנים – מגמת הירידה בנתוני התחלואה נמשכת. פרופ' ערן סגל, מכון ויצמן למדע, שוחח עם גדעון אוקו וביקש להתייחס באריכות לירידה הנוספת במקדם ההדבקה. בהמשך: מה דעתו על מבצע החיסונים, ומתי נוכל להיפרד לשלום מהנגיף שהצליח לשגע את העולם?
פרופ' ערן סגל הביע אופטימיות זהירה נוכח מדדי התחלואה הבוקר (ה'), "מעבר לזה שהנתונים יורדים, הפתיחה של המשק שבוצעה היא הפתיחה הרחבה ביותר שנעשתה, ואנחנו מבינים הפעם שהסיבה לירידות זה החיסונים. זה משהו שהוא איתנו, איתנו להישאר, ואנחנו מקווים שגם הירידה בתחלואה תישאר".
הוא התייחס לחשש מזינוק בתחלואה נוכח ההפרות ההמוניות בחג הפורים, והסביר מדוע לא הייתה לכך השפעה על נתוני התחלואה: "זו לא פעם ראשונה שאנחנו חוזרים לשגרה, ואנחנו יודעם מה קרה בפעמים הקודמות. הפתיחה זה האירוע היותר משמעותי שקורה באופן יום־יומי מזה חודש, אנחנו יודעים שאנשים מקפידים פחות, ולמרות כל זה אנחנו רואים את מגמת הירידה. זה מאוד מעודד. אני חושב שההנחה הסבירה ביותר היא שזה החיסונים".
כמו כן, פרופ' סגל ציין כי ביציאה מן הסגר השני בוצעו 2 הפתיחות כפי שבוצעו ביציאה מן הסגר השלישי, "בשלב הזה היינו עם מקדם הדבקה מעל 1, כלומר מגפה שחזרה להתפשט, ומכאן זה רק עלה. בימים האחרונים אנחנו רואים שהירידה רק הולכת ומתגברת, ורואים את זה בכל המדדים. אפילו במגזר הערבי שבשבועות האחרונים זיהינו עלייה, גם שם בימים האחרונים אנחנו מזהים יציבות. אז אני מקווה שגם שם אנחנו לקראת בלימה, לאט-לאט גם יותר מתחסנים".
הוא התייחס לירידה שנרשמה ברחבי העולם בנתוני התחלואה, שם לא מתקיים מבצע חיסונים מוצלח כמו בישראל, והסביר: "שם מסבירים את זה דרך הגבלות שהרבה מדינות עדיין נוקטות בהן, דרך ההתנהגות של אנשים". הבוקר (ה') טענה איילת שקד כי בכל העולם חלה ירידה בהתפשטות הקורונה, ורמזה כי אין לירידה בישראל בהכרח קשר ישיר למבצע החיסונים. על כך אמר סגל: "כשהיו ירידות בעולם, באותו שלב אצלנו אנחנו לא חווינו ירידות כאלה. אז לטעון שזה בגלל ירידה גלובלית? אני לא יודע מה הבסיס לטענה כזאת".
גדעון אוקו תהה האם בעוד חודש-שלושה נוכל להסתכל אחורה ולהגיד 'אלה היו הימים בהם התחלנו להיפרד ממגפת הקורונה'. הוא הודה כי לא ניתן להתחייב לכך, הוסיף: "אני מקווה שלפחות בפורמט של הסגרים והתחלואה ברמה שראינו, אני מקווה שכן. האתגרים מגיעים בעיקר מווריאנטים שאנחנו יודעים שנמצאים כאן בישראל, גם הווריאנט מניו-יורק. ווריאנטים יכולים לעשות הרבה מאוד נזק אבל זה גם ניהול סיכונים. אני חושב שאפשר להחליש במידה רבה את הסיכונים, אם יבנו מתווה יותר טוב לנתב"ג".
עריכה: עופרי גליכמן
