"אנחנו חיים בטראומה"
ווטפא ג'באלי היא אמא של סעד שנרצח לפני שנתיים ודרשה להשמיע קול זעקה נוכח מקרי הרצח במגזר הערבי: "השתיקה שלנו היא שהביאה אותנו למצב הזה"
האלימות בחברה הערבית הגיעה השבוע לשיא חדש, לאחר הרצח של הנער מוחמד עדס בן ה־15 מג'לג'וליה. אימהות רבות במגזר הערבי הודו שאירוע הרצח הזה החזיר אותן לאסון הפרטי שלהן. ווטפא ג'באלי היא אמא של סעד שנרצח לפני שנתיים בטייבה. בשיחה עם גדען אוקו ב-103fm, סיפרה בכאב רב על התחושות הקשות.
אמא של סעד איבדה את בנה, שנרצח ביריות במכולת המשפחתית, לפני שנתיים. הרצח השבוע של הנער מוחמד עדס החזיר אותה אחורה לרגע הקשה ביותר בחייה: "כל רגע זה מחזיר אותנו לרגע הרצח של הבן שלי, אנחנו חיים בטראומה. אני מאוד משתתפת בצער המשפחה והאמא של מוחמד, ומאחלת לילד בבית החולים שישתפר מצבו ויחזור למשפחה שלו מהר ובקרוב. אני מבינה מה היא מרגישה עכשיו, הבן שלי נרצח לפני יותר משנתיים, אבל לא שכחתי. להפך, כל רצח ואירוע ירי ששומעים עליו, אני שומעת את הכדור שנכנס ללב של הבן שלי ורצח אותו".
היא סיפרה כי סעד נרצח בשנת 2018 בשעה שעבד במכולת המשפחתית, מתחת לביתם. "נכנסו 2 ילדים, אחד חיכה בחוץ והשני נכנס וירה וברח. אני שמעתי את הירי, יש לי בסלון מצלמות אבטחה, אני מסתכלת על המסך, צרחתי וצרחתי 'סעד סעד' ולא ענה. אנשים באו מכל מקום והבנתי שסעד נרצח", סיפרה בכאב. היא ציינה כי לדעתה "הם לא התכוונו לסעד, הם התכוונו לכל המשפחה".
כמו כן, היא התייחסה לפחד ברחוב הערבי נוכח האלימות הגואה, ואמרה: "אנחנו חיים בטראומה, ממש בטראומה, כל אחד מפחד. אנחנו כבר מפחדים לשלוח את הילדים שלנו לבית הספר. אני חושבת שמזל שהיו השנה לימודים ב'זום' בבית", אך הוסיפה: "גם זה לא הגן עליהם, נכנסו לבית שלנו, לעבודה שלנו, העבודה שלנו זה הבית. שכחנו את העתיד שלנו, שכחנו את העבר שלנו. אנחנו חושבים רק מה יהיה עכשיו, מאיפה אני אקבל את הירי. הפרנסה שלנו היא המלכודת שלנו".
למרות זאת היא לא מאבדת תקווה שהמצב ישתנה: "אני קוראת מפה לכל האימהות שאיבדו את הילדים שלהם במקרי רצח, ואימהות שאני מאחלת לילדים שלהם שיהיו בריאים, שיצטרפו אלינו ב-18 בחודש להפגין בתל אביב. אני חושבת שהשתיקה שלנו הביאה אותנו למצב הזה, אסור לשתוק".
עריכה: עופרי גליכמן
