"איך חמאס קובע את סדר יומם של 9 מיליון אזרחים?"
דידי הררי על ההסלמה הביטחונית המטרידה: "יש עוד מדינה בעולם שהייתה יושבת בשקט אם היו יורים על עיר הבירה שלה? איזה מהפך בעשרים וארבע שעות"
הגיעה השעה 14:00 בצהריים, וזה בדיוק הזמן לנוח מסדר היום העמוס, לפתוח את הרדיו על 103fm ולהאזין לתוכניתו של דידי הררי, לצדו של הרון הרון (רון שלום) וכל החברים. הפעם, פתח דידי את תוכניתו עם ההתחממות הביטחונית המדאיגה.
דידי הררי הביע את דעתו על המצב הביטחוני, לאחר יממה של ירי רקטות כמעט ובלתי פוסק אל עבר ירושלים ויישובי הדרום. "איזה מהפך ב-24 שעות. רק אתמול עוד הקדשנו זמן ליום ירושלים", אמר דידי. "האזור, כמו ששמים פינג'אן עם חלב על גז, מבעבע וגולש בבת אחת מהר מאוד. זה מה שקורה כנראה באזור שלנו".
הוא תהה: "איך זה? איך זה שארגון של 40,000 חלאות כמו החמאס קובע את סדר היום של 9-8 מיליון אזרחים בישראל? כשהם רוצים, אנחנו במקלטים. כשהם רוצים, יש שקט. בשיא החוצפה הם קובעים שעות של הפגזות, 'יהיה ב-18:00, יהיה ב-21:00' ועומדים במה שהם אומרים, אולטימטומים לישראל, והשיא.. טילים לעבר ירושלים. טילים לירושלים, לבירת ישראל. תגידו לי, יש עוד מדינה בעולם שהייתה יושבת בשקט או מאופקת, אם היו יורים טילים על עיר הבירה שלה? התשובה היא לא, וכך צריכה לנהוג גם ישראל.
"קיימת עוד מדינה בעולם, שבה בשעה שמפציצים את עיר הבירה שלה, יושבים מאות ואלפי שונאי המדינה בעיר הבירה, מוחאים כפיים ושרים על כל פיצוץ? תגידו לי, אתם נורמליים? איפה מג"ב? איפה המשטרה? איפה המפכ"ל שאמר 'אנחנו מסירים את הכפפות'? אל תסירו את הכפפות, עם הכפפות תנהגו בכוח. למה לא מעיפים אותם קיבינימט את כל הצעירים האלה לבתים שלהם? מה נדמה לכם? שהעולם יאהב אותנו יותר אם נכיל ונבליג? לא, לא, לא. הם מתנהגים כך כי יש להם גב ממדינות העולם, ולא משנה מה נעשה, מדינות העולם תמיד יעמדו שם בצורה ההומנית שלהם, ויגידו שחייבים לנהוג באיפוק.
כי אף אחד ממדינות העולם, לא חוטף טילים בעיר הבירה שלו, והאישה שלו לא חוטפת אבנים כשהיא חוזרת הביתה. אז יאללה, די עם התייפייפות וניסיון ההכלה. הכלה, איזו מילה מרגיזה. זה לא עובד, להכיל פירושו להתקפל, להתקפל משדר חולשה. אותם זבלים פורעי חוק שמנסים לעשות לינץ' בנהג ישראלי אתמול, שזורקים אבנים בגודל ענק על מכוניות; מי שיגיד לי שאבנים כאלה לא יכולות להרוג, אני מזמין אותו לחטוף אחת ואז לדבר. אותם זבלים שמכים בחורים דתיים ברכבת הקלה, באוטובוסים, רק כדי לצלם, ואותו בית משפט שמשחרר אותם כל כך מהר הביתה, כל אלה חייבים לחטוף; ובעיקר לפחד, לפחד ולהבין שאי אפשר לעשות מה שבא לכם במדינה, מתוך ידיעה שאנחנו הומניים עאלק ולא משתמשים בכוח רב".
"אנחנו צריכים להיות פוטין"
לדעתו, "עזות המצח, החוצפה, וההתגרות של חמאס צריכים להיות הדגל האחרון מבחינתנו", והפתרון הוא אחד – "אנחנו צריכים להיות פוטין. אין עולם, אין סנטימנטים, אין דעת קהל, אין הומניות יתר. כן יש, כוח והרבה, עוצמה ולהכות הכי כואב שיש, עד שהם יתחננו להפסקה. גם אז, לא להפסיק. ישראל, עם כל האמצעים הצבאיים, המודיעיניים, והטכנולוגיים שלה יכולה לעשות את זה".
עוד הוסיף ואמר, כי בכל סבב הסלמה, "אנחנו נטרפים מהעדינות שבדברים נעשים. משפטים כמו 'אנחנו לא כמוהם', 'אנחנו מדינה', 'יש לחץ בין־לאומי', וכו' וכו' וכו'. התירוצים האלה כבר לא עובדים. אנחנו חיים במזרח התיכון, ובמזרח התיכון תתנהג כמו מזרח תיכוני. הרתעה שווה כוח, וכוח שווה שקט. חמאס והג'יהאד חייבים הפעם לחטוף ולהיות בנסיגה קבועה, קצת כמו נסראללה; שמאז המבצע בלבנון די חי בבוקר שלו, גם אם הוא מתרברב לו, הוא עדיין בבונקר. כך צריך להיות גם עם מנהיגי החמאס. אם הם יישארו בחיים אחרי המבצע הזה, הם צריכים להיות במצב בריחה והסתתרות מתמדת".
לסיום, התייחס לאירועים האלימים שהתרחשו אתמול ברחבי המדינה, ואמר: "כל תקיפה כזאת, וכל התנהגות פורעת חוק כזה, רק מזרזת את היום שבו כנראה תצטרכו לבחור איפה אתם חיים ועם מי. אל תנצלו את זה שלנו, התושבים היהודים, יש זיכרון קצר. יגיע היום, כנראה שזה בקרוב מאוד, שמבחינתנו כל עסק איתכם או אצלכם יהיה מיותר, והנתק יהיה מוחלט; ואל תגידו לי זה מעטים, אני מאוד מקווה שהזיכרון שלנו יהיה כזה גם אחרי הכול. נכון, רוב האוכלוסייה הערבית רוצה לחיות בשקט ודו-קיום, ולכן אותם מנהיגים של האוכלוסייה וההורים של אלה שיצאו, אלה שלא יוצאים בהצהרה נחרצת נגד ההתנהגות והפרעות האלה, בעצם מלבים ועוזרים להם. אנחנו נשתדל לאחד את כל מי שהמדינה הזו חשובה לו, ולדעת שאנחנו כבני אדם רק רוצים לחיות ביחד. מי שלא טוב לו - מוזמן לעזוב".
