"הזיכרון קצר אבל הבעיה ארוכה"
שופט בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר אליקים רובינשטיין, התייחס לקרע שנוצר בחברה הישראלית, וקבע: "רוב הציבור מעוניין בחיי שותפות"
בחודש האחרון היינו עדים לאלימות קשה מאוד במדינת ישראל. אלימות שהביאה לקרע עמוק בין החברה הערבית לחברה היהודית בארץ, במיוחד בערים המעורבות שהיוו סמל לדו־קיום. בשיחה עם יהודית גריסרו, ניסה השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, לשעבר שופט בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה, להסביר כיצד ניתן לגשר בין 2 המגזרים.
שופט בית המשפט העליון לשעבר אליקים רובינשטיין, הביע את דעתו באשר לפעולות שיש לנקוט, על מנת לאחות את הקרעים בחברה הישראלית; להחזיר את החיים למסלולם: "היו אירועים קשים מאוד, אבל צריך להביט קדימה ולראות איך יוצאים מזה. אני רוצה להיות אופטימי כי אין לנו ברירה, אין לנו ארץ אחרת", והוסיף: "אני מאמין שרוב רובו של הציבור היהודי והערבי כן מעוניין בחיי שותפות, באזרחות שווה במדינה יהודית ודמוקרטית, שיש בה מיעוט של 20 אחוז".
לדעתו, "אנחנו שהיינו מיעוט כיהודים בארצות הגולה אנחנו צריכים להיות רגישים למיעוט", אך הדגיש כי הוא "ער להבדלים". רובינשטיין הסביר כי "התחושה של חיפוש הדברים החיוביים ואזרחות שווה, חשובים מאוד". הוא הדגיש את חשיבות השבת הבנים והשבויים לגבולם, "הבנים האלה היו שליחים של כולנו ובנים של כולנו. לדעתי לא נעשה מספיק בעניין".
"זה נושא שצריך לעבוד בו"
בהמשך, התייחס השופט לחוק הלאום, וטען שיש צורך לתקן אותו על מנת להחזיר את השוויון בעם. "להוסיף שוויון אזרחי, שהוא תחושת שותפות של האדם הלא יהודי - הלוואי שזה יצליח", והדגיש: "בלי לפגוע כהוא זה בלבת הרעיון של מדינה יהודית שנמצא ביסודו". הוא הצביע על הצורך לבצע אכיפה רצינית, לפעול כנגד הפורעים והתוקפים, ואמר: "יש סמכויות, אפשר לפעול בעניינים האלה – זו אכיפה. אם מגישים כתבי אישום, שבתי המשפט יעבוד על זה בזריזות בלי שדברים יימשכו זמן רב".
כמו כן, טען כי המנהיגות צריכה לבצע שינויים "זה נושא שצריך לעבוד בו, לא נושא שצריך להגיד הצהרה, לשחרר כותרת והלאה. הזיכרון קצר אבל הבעיה ארוכה. בצד היהודי - לומר את הדברים הנכונים, הרעיון שערבים לא אזרח סוג ב' זה תפקיד מנהיגותי. מצד שני במנהיגות הערבית, ההתבטאויות שלהם, לא כולם, באו במאוחר. המנהיגות צריכה לעשות חשבון נפש, לשאול מה הם עושים כדי שהאזרח היהודי יחוש שותפות, שהם פועלים למען שוויון ולא חלילה נגד יסודות המדינה".
השופט בדימוס הציע 2 דרכים נוספות על מנת לשקם את החברה. לקיים הידברות בין הצדדים, "אין היכרות בין יהודים וערבים במעגלים רחבים", ולפעול על פי התוכניות שאושרו, ההמלצות שהתקבלו ובתקציבים שנועדו לטיפול בסוגייה. "צריך מסר של רצון לעשות את זה, ולהתמיד", סיכם.
עריכה: עופרי גליכמן
