"אנשים קשיי יום מלאי שמחת חיים"
חיים אוליאל, אחד היוצרים הכי מזוהים עם עיר הולדתו שדרות, שוחח עם רבקה על רגעים נבחרים בקריירה שלו • ועל גאוותו הגדולה - המצאת המילה צהלולים
השבוע היה חיים אוליאל האורח המרכזי בתוכנית. אוליאל החל את הקריירה המוזיקלית שלו בגיל 13 כגיטריסט ומאז היה חלק בהרכבים שונים, ביניהם להקת 'שפתיים' הידועה, ושיתף פעולה עם שלל אומנים.
רבקה השמיעה שירים מנקודות שונות בקריירה שלו ושוחחה איתו על העומד מאחוריהם. אחד מהם הוא הביצוע לשיר 'נחליאלי' עם מתי כספי, שאיתו התארחו בתוכניתה המיתולוגית של רבקה 'סיבה למסיבה'. אוליאל שיבח את העבודה עם כספי: "הוא אחד הענקים במוזיקה הישראלית, משפיע בצורה בלתי רגילה והיה לנו לכבוד גם שהוא הקליט איתנו וגם שכתב את הלחן של השיר הזה".
עוד סיפר לרבקה איך גילה את יצירותיו של המשורר נתן אלתרמן כשהקליט את שירו 'עוד אבוא' לפסקול הסרט 'הכוכבים של שלומי', שהולחן והופק על ידי מלחין הסרט יונתן בר גיורא. השניים המשיכו לשתף פעולה בביצוע לשיר נוסף של אלתרמן 'ריצתו של העולה דנינו', ואוליאל אמר: "אלתרמן היה אדם אמיץ, הוא כתב את זה בזמן אמת, כשהמציאות הייתה קצת מוזרה ושונה. היה אמיץ לכתוב שיר על דבר כזה בזמן שכולם חשבו שהמדיניות של אז צודקת".
רבקה שאלה אותו על השיר החדש שהוציא, 'עד שהתגברתי', ואוליאל חשף ברגש שהדבר קשור להשלמת פרוייקט שעליו החל לעבוד עם ילדיו ונקטע כאשר בנו ניב מצא את מותו לפני כשנתיים בנסיבות טרגיות: "זה סיום של הפרוייקט שהתחלתי לעשות עם הילדים שלי, האוליאלים, לקחת שירים שמגיעים ממרוקו לפני הרבה שנים ולהביא אותם לאיזור הדאנסי יותר, והם הפכו ללהיטי מועדונים. החלטתי שקודם אסיים את שני השירים שהיו אז בתוכנית לעשות יחד איתם כי בשביל להתחיל דברים חדשים אני צריך לסיים חובה מסוימת למה שעשינו ביחד. הלכתי והקלטתי אותם, ואחרי זה כנראה אפנה לדברים אחרים".
רבקה, שהמציאה את המילה להיט, שאלה את אוליאל איך ומדוע המציא את המילה צהלולים, והוא השיב בחיוך ובגאווה: "זה בא מהצורך. היה מצחיק שאמרו לאנשים 'תעשו לולולו' ואין מילה לדבר חשוב כל כך בהוויה שלנו, מי שבא מבתים של יהודים יוצאי ארצות ערב, של שמחה וכבוד. חשבתי איך יכול להיות שיש מילה לשיהוק ולפיהוק ולכל פיפס קטן, אבל אין מילה לדבר חשוב כל כך. זאת הגאווה הכי גדולה שלי, לא שירים ולא מוזיקה", סיפר והוסיף אנקדוטה משעשעת: "יצא לי מעולה ושלחתי את זה לאקדמיה, אחרי שדיברתי לא יפה בריאיון על נשיא האקדמיה, אבל לא ידעתי שהוא מרוקאי".
בהמשך סיפר לרבקה על העומד מאחורי השיר המוכר 'איש וכינור': "זה סיפור על בית הקפה של אבא שלי בשנות ה-60, 'הקפה של מתתיה', ושם היה המרכז התרבותי והפולקלורי הלא רשמי של שדרות. אנשים באו וצרכו מוזיקה והווי וכל מה שמסביב. בעיניים השותקות ראית אנשים קשיי יום מלאי שמחת חיים, שהיו באים אחרי יום עמל קשה לשתות כוסית ערק, לשוחח ולאכול ספינג'ות".
באותו הקשר הכריזה רבקה כי אוליאל למעשה שם את שדרות על המפה, והוא השיב בצניעות: "הייתה לי זכות להיות הראשון, לעשות דברים ולהשפיע על החברים הצעירים שלי ועל כל הדור של המוסיקאים משדרות. זה חברה מופלאים שגדלו בשדרות שהייתה לי זכות לעבוד איתם, כמו קובי אוז, 'כנסיית השכל', להקת 'תמרה' ומיכה ביטון". בהמשך ציין את השינויים שחלו בעירו מאז אך אמר כי אולי זה לא בהכרח היה לטובה מבחינת יצירה: "יכול להיות שהגידול פרא שלנו אז שלא היה כלום ממוסד נתן לנו איזושהי פריצה או פריחה".
