"איני מסתכלת על ציוני האחרות, ואני שמחה מהישגיי"
לינוי אשרם זכתה במדליית זהב בתחרות הקרב רב, ונסכה בכולנו גאווה • הוריה אורן וחדווה סיפרו • האלופה שהצטרפה לשיחה בהפתעה, שיתפה ממקור ראשון
כולנו עקבנו בדריכות אחרי תחרות הקרב־רב בהתעמלות אמנותית אתמול (ש') והתרגשנו עמוקות כאשר המתעמלת לינוי אשרם עשתה היסטוריה וזכתה במדליית זהב, זאת בפער קטן של מאה חמישים עשיריות בלבד מהמתמודדת הרוסית שזינבה בה במקום השני. אורן וחדווה אשרם, הוריה של לינוי, שוחחו עם גולן יוכפז וענת דוידוב וסיפרו על תחושותיהם בעקבות הזכייה המרגשת.
אמה של לינוי אשרם, חדווה, סיפרה על התחושות לאחר ההודעה על הזכייה ההיסטורית: "האדרנלין עדיין זורם, לא הצלחתי לישון. לינוי תמיד באה ועושה את הכי טוב שהיא יודעת. גם כשלא הולך לה, היא יודעת להרים את עצמה, היא כל כך רוצה את זה". אביה, אורן, התייחס לטעות של לינוי במוקדמות, "הסבירו לה את המצב ומפה היא נכנסה למצב של 'אני חייבת לסיים את זה הכי טוב שאפשר'", והוסיף כי לדעתו טוב שזה קרה.
לשיחה הצטרפה לינוי באופן מפתיע, ושוחחה עם הוריה בבוקר שלאחר הרגע הגדול. אמה פנתה אליה, ואמרה: "לינוי את לא מבינה כמה אנחנו מתרגשים ומחכים לך, מחכה לך עם חיבוק. תבואי כבר. עשית את זה, ועשית את זה בגדול. אני גאה בך, אמרתי לך שאת המיוחדת שלי, המיוחדת בעולם. לינוי, אני פשוט מאוד גאה בך, שנשארת מי שאת. אין עלייך. קודם כל להיות אדם, וזה מה שאת".
לינוי השיבה בהתרגשות: "יש לנו פה עוד יומיים ואז נגיע ישר לארץ. מחכה לבוא אליכם ולהיות איתכם. לא הייתי איתכם שנה שלמה מרוב שהייתי בווינגייט". עוד סיפרה על רגעי הזכייה: "אני במהלך התחרות לא חושבת על שום דבר, אני מרוכזת בעצמי ובתרגילים שלי, לא מסתכלת על ציונים של אחרות או מה הן עשו ואני הכי שמחה מהתוצאה שלי. השגנו את מה שרצינו, זו הרגשה בעננים. אני יודעת שעשיתי את מה שחלמתי עליו, את ההישג שלי כבר עשיתי".
עוד הוסיפה, כי: "הייתי עסוקה בכל ההודעות והחום ואהבה שקיבלתי מכל כך הרבה אנשים שלא הגעתי אפילו לחצי. אני משתדלת לענות לכמה שאפשר וכמה שיותר". לינוי סיפרה על השנים הרבות בהן התכוננה לרגע המיוחל, והודתה: "לא הרגשתי שוויתרתי על משהו, כי מה שלא עשיתי אוכל להשלים בעתיד. את ההתעמלות לא, את ההישג הזה, לא. הקרדיט הכי גדול להורים, מאז שאני קטנה הם לקחו אותי לכל מקום, דאגו שיהיה לי הכול, תמיד היו שם איתי ובשבילי ותמכו בי מהרגע הראשון".
עריכה: עופרי גליכמן
