פרק 05: הולכים אל הלא נודע
כיצד ישפיעו ארוחות החג, חגיגות הפאנג'ויה באילת והתפילות ההמוניות באומן על מספר החולים שהחל לרדת? • פרופ' קרסו נותר אופטימי וקרא לרוץ להתחסן
ראש השנה של 2021, היה החג הראשון בתוך משבר הקורונה שחלש על הגלובוס בו ישבנו מסובים לצד בני משפחתנו, מניחים בצד את המחשבים ואת תוכנת ה'זום' שהפכה למנת חלקנו בערבי החג הקודמים. אך לצד השמחה מהמשפחתיות המרעננת, הנגיף עדיין כאן ועודו מאיים על שגרת חיינו; בעוד כשבוע, יידעו בכירי משרד הבריאות באיזה אופן תרמו ארוחות החג למספר החולים, זאת לצד פסטיבל הפאנג'ויה שנדמה שחמק מסדר היום הממשלתי, והתפילות באומן ששוב התקיימו כסדרן על אף המלחמה במגפה.
בפרק החמישי של הפודקאסט 'פרופסור קורונה', הודה פרופ' רפי קרסו באופטימיות זהירה כי מספר המאומתים לנגיף ברחבי הארץ אכן יורד, אך הסביר מדוע אל לנו להיות שאננים. "זה הגל הרביעי והגדול ביותר שהגיע אלינו עד כה. יש ירידה במספר החולים הקשים וגם במקדם ההדבקה אל מתחת ל־1, וזו ירידה משמעותית", הדגיש, אך סייג: "עם זאת, מספר הנפטרים החודש הוא מעל 185. בארץ שלנו, 75 אלף מבוגרים לא מחוסנים אחראים על שליש מהחולים הקשים. חשוב לחכות עוד כעשרה ימים ולהתפלל ששיעור התחלואה לא ישוב ויעלה".
זכינו לשיא מפוקפק ביותר
שאלה שעלתה בעיקר בהקשר לסיקור התקשורתי הנרחב לו זוכה הקורונה, היא לאיזה מספר מנתוני המגפה יש להתייחס. פרופ' קרסו הבהיר: "אם ניקח כמודל את גרמניה, משרד הבריאות במדינה החליט, לאחר שחיסן את רוב המדינה, לתת דגש רק למספר החולים המאושפזים למיליון תושבים. ישראל דורגה במקום הראשון בעולם של מתים למיליון נפש לשנת 2020 על ידי אוניברסיטת אוקספורד, זכינו לשיא מפוקפק ביותר, ורוב המתים הם בני 70 ומעלה. כמו כן, חלה עלייה בשיעור הנדבקים החדשים בחברה החרדית, רובם צעירים. בחברה זו נבדקים פחות אנשים לעומת מגזרים אחרים".
בעת האחרונה, דיווחים מפתיעים חשפו כי ישנה תרופה לקורונה שהוגדרה כמצילת חיים, ה'ריג'נרון', ועל אף יעילותה הרבה בטיפול במחלה היא אינה מוצעת לציבור הרחב. מדוע? בדבריו, השיב קרסו: "בארץ קיימת תרופה מסתבר, השמועות אומרות שטראמפ קיבל אותה והיא מאוד יעילה. ב־70 אחוזים במקרים בינוניים עד קשים היא יכולה למנוע אשפוז ואפילו מוות. אבל הרגולציה, כנראה המחיר, מונע מלתת אותה למי שצריך ואני שואל למה. מסתבר שגם בכירים במשרד הבריאות שואלים מדוע לא נותנים עוד ועוד ממנה בארץ. ישנן עוד שתי תרופות שמונעות צורך והנשמה ומוות באחוז גדול, אך כנראה צריך קשרים כדי לקבל אותן. אני מאמין שדי בקרוב הן יהיו שכיחות יותר".
כזכור לכולנו, בשבוע שעבר חזרו תלמידי בתי הספר וילדי הגנים אל ספסלי הלימודים, על אף שלא היה ברור כיצד תיפתח השנה גם 48 שעות לפני תחילתה. "אני ממליץ לכל ילד מעל גיל 12 להתחסן, ולדעתי, למורים שמסרבים להתחסן ולהיבדק אסור לאפשר להיכנס למוסדות החינוך. בחלק ממדינות העולם הנאור, אם משרתי ציבור אינם מחוסנים הם יוצאים לחופש על חשבונם" טען קרסו והתריע: "יש חשש שיתפתח וריאנט שלא יגיב לחיסונים שלנו, ותמיד יכולים להתפתח עוד אך אפשר די מהר ליצור חיסונים חדשים".
כהרגלו בקודש, חלק פרופ' קרסו עם מאזיניו את ממצאי המחקרים האחרונים בתחום הנגיף המתעתע בנו כבר כמעט שנתיים, והציג את מסקנותיהם המרתקות: "מחקר חדש מהאונ' העברית חושף שכיחות גבוהה של אבדן והפרעות בחוש הריח בקרב מחלימים, ומחקר של קופ"ח מכבי מראה שלמחלימים סיכוי נמוך יותר להידבק ב'זן דלתא' מאשר למחוסנים. מחקר מצא שהמנה השלישית הורידה פי 12 את הסיכוי להידבק בנגיף ופי 10 את הסיכוי להידבק במחלה קשה לאחר 10-12 יום".
על מה שחשים רבים גם תקופה ארוכה לאחר שהחלימו מהנגיף, סיפר: "מחקר אחר הראה שמחצית ממחלימי הקורונה סובלים מתלונות ומתסמינים רפואיים שנה לאחר החלמתם, מה שקרוי ה'פוסט קורונה'. לרוב מדובר בקוצר נשימה וירידה בכושר הגופני, יש גם תלונות על בעיות שינה, דפיקות לב, כאבי פרקים וחזה, חרדה, דיכאון, הפרעות פסיכיאטריות, פריצה של מחלות אוטואימוניות, מחלות לב ונזקים ללב, כשהתלונה של קוצר נשימה היא השכיחה ביותר".
ואיך אפשר בלי בשורה טובה לסיום? פרופ' קרסו חשף מדוע שילוב בין החיסון השלישי להגבלות הסולידיות קמעה על ההתקהלויות, עתיד להביא את גל הקורונה הנוכחי לסיומו: "אנו מצפים לירידת מקדם ההדבקה מתחת ל־0.85, ומקבלים יותר אינפורמציה עד כמה החיסון בטוח ויעיל וכמה המחלה מסוכנת. גם אם מקבלים אותה קל, ה'פוסט קורונה' לפעמים גרועה מהמחלה עצמה. קבלו חיסון ותהיו בריאים".
עריכה: מיכל קדוש
