"הצלחתי להופיע בלבנון וחזרתי עם הזנב בין הרגליים"
כנגד כל הסיכויים, הופיעה ארזי בלבנון רגע לפני פרוץ המלחמה • שיתפה בכאב: "ראיתי שם צה"ל שלא הכרתי, הדיווחים על ההרוגים ליוו אותנו כל יום"
לצד אינספור הרגעים הנפלאים שחוותה ירדנה ארזי במהלך חברותה ב'להקת הנח"ל', זכורה לה גם חוויה לא פשוטה בשנת 1982, השנה בה החלה מלחמת לבנון הראשונה העקובה מדם. בדבריה, סיפרה ארזי: "בתחילת המלחמה, לא הרשו לנשים להיכנס ללבנון, והצלִחתי להופיע שם בקומבינה. פגשתי שם דברים איומים. עלינו שמחים, חשבנו שאנחנו מגיעים להרפתקה מצחיקה ונחמדה, וחזרנו עם הזנב בין הרגליים ותובנות ממש קשות".
עוד הוסיפה: "ראיתי שם צה"ל שלא ממש הכרתי. השמות והדיווחים על ההרוגים ליוו אותנו כל יום, ולתוך הוויכוח הציבורי הזה נופל השיר 'הביתה'. היו מקומות בהם ביקשו ממני לא לשיר את השיר, אך כן לקחתי חלק בהפגנות".
על השיר המיוחד שהפך באחת לפסקול המלחמה וימי ההתאוששות שאחריה, שיתפה בגילוי לב: "20 שנה אחרי המלחמה, ביקשתי מאהוד מנור לכתוב בית נוסף לשיר, והוא הרים את הכפפה. בהופעות שלי זה אחד הרגעים החזקים, כי תמיד יש לשיר אמירה כל כך מטלטלת".
