"לא היה לי ספק שהוא יורשע ברצח"
ליאת פריימן, אחותה של מיכל סלה ז"ל, שנרצחה בידי בעלה אלירן מלול חשה הקלה • על התחושה במשפט: "הוא הסתכל עלינו ועל השופטים ולא השפיל מבט"
יום הדין: בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע אתמול (ד') את אלירן מלול ברצח בנסיבות מחמירות של אשתו מיכל סלה ז"ל לפני כשנתיים. השופטים קבעו כי מלול פעל בקנאות חסרת רסן, ומשסירב להשלים עם ההחלטה להיפרד ממנו תקף באכזריות את מיכל מול בתם המשותפת בת השמונה חודשים. הבוקר שוחחה אחותה ליאית פריימן שאימצה את הפעוטה עם ניסים משעל וגיא פלג, ושיתפה בתחושות ביום שאחרי פסק הדין.
ליאת פריימן סיפרה על המאבק המשפטי שהתנהל בשנתיים האחרונות, ועל ההרגשה לאור ההחלטה להרשיעו ברצח בנסיבות מחמירות: "זו הקלה מאוד מאוד גדולה, ממש כמו אנחת רווחה שממש חיכינו לה. המשפט היה ארוך ומטלטל, לא פשוט".
עוד הוסיפה ואמרה כי האבל הפרטי של משפחתה "הפך למשהו לאומי, סמל למאבק. גם ברמה האישית זו הקלה מאוד גדולה ותחושה שאפשר להמשיך להתקדם עוד ושהצדק נעשה. אני חושבת שגם ברמה החברתית־לאומית, יש כאן צעד מאוד גדול של ההכרה של השופטים שמדובר ברצח בנסיבות מחמירות. לא היה לי ספק שהוא יורשע ברצח, הנקודה הייתה האם יהיה רצח בנסיבות מחמירות או רצח רגיל".
במהלך הדיון שהתקיים אתמול, סיפרה כי מלול "הסתכל, הוא העביר את המבטים שלו אלינו ואל השופטים, לא השפיל מבט הרבה. הוא לא הסתיר את הפנים, פשוט ישב שם והסתכל. אני באופן אישי לא רציתי להסתכל עליו". בשאלה האם היו סימני אזהרה טרום הרצח של אחותה, השיבה: "יש המון בדיעבדים, אך באותו זמן ממש לא. ידעתי שמיכל לא בטוב אבל ממש לא היה לי מושג שזה קשור לזוגיות שלה איתו או שזה יכול להגיע למצב של אלימות".
מאז הירצחה של מיכל, אחותה לילי בן עמי הקימה עמותה לזכרה ששמה לעצמה מטרה להעלות למודעות "שאלימות לא פיזית יכולה להסתיים כך. אלירן לא הרים יד על מיכל, לא הייתה שם אלימות פיזית אלא אלימות שמתבטאת בשליטה, בקנאות, באובססיביות. אף אחד לא העלה על דעתו שדבר כזה יכול לקרות". בהמשך שיתפה בשלומה של הפעוטה: "היא בטוב תודה לאל".
עריכה: עופרי גליכמן
