"המודעות של הצרכן הישראלי לא גבוהה"
מדוע אין בישראל כעת מרד צרכנים נגד הרשתות הגדולות? • פרופ' טל שביט, מומחה בכלכלה התנהגותית, הסביר: "אנחנו די מפונקים"
אתמול (ד') התקיים הדיון בוועדת הכלכלה בנושא יוקר המחייה, זאת בעקבות תחקיר חדשות 12. הרשות לתחרות פשטה על משרדי חברת 'שופרסל' ו'שטראוס', החרימה מסמכים וחקרה את המנכ"לים; זימנה לעדות את מנכ"ל רשת 'ויקטורי', את בעלי רשת 'דיפלומט' שנחקר באזהרה, וגם את רמי לוי. ובינתיים? המחירים עולים, והרבה. אם כן, מדוע טרם פרץ חרם צרכנים? האם אנחנו פראיירים? על כך ניסה להשיב פרופ' טל שביט, מומחה בכלכלה התנהגותית.
לדברי שביט, "אנחנו מדינה שאין לה מסורת של חרם צרכנים. זה לא משהו שב-DNA שלנו". אך ציין כי לעומת זאת בחברה החרדית זה קיים. "כשהם רוצים להחרים מישהו - הם מחרימים, ויודעים להוריד מחירים ולקבל את מה שהם רוצים. אבל בחברה בכלל? אין לנו את המסורת הזאת. המודעות שלנו לצרכנות וחשיבות הצרכן לא גדולה".
כמו כן, ציין כי על אף שהישראלים הם "עם שלא אוהב להיות פראייר, אנחנו גם די מפונקים; כי בשביל לעשות חרם אתה צריך לוותר לפחות בטווח הקצר. זה אומר שאם יש מוצרים שאתה אוהב, אתה צריך לוותר עליהם; או אם יש נוחות ללכת לקנות במקום מסוים - אתה צריך לוותר עליה. אני לא רואה אותנו מחרימים רשתות או חנויות כי המחירים גבוהים ומוותרים על המוצר שאנחנו נורא רוצים".
לעומת זאת, בחברה החרדית "פשוט מחרימים ומוותרים כי זה מגזר שמסתפק במועט בניגוד לנו, שאנחנו חיים בעולם שפע ולא מוכנים לוותר. כשמדברים על עליית מחירים - רובנו לא עוקבים אחר ההוצאות, לא עושים גיליון אקסל ובודקים כמה הוצאנו בכל חודש".
"פחות עולם השפע - יותר עולם הפנאי והאושר"
עם זאת, הבהיר שביט: "הבעיה היא לא רק בנו האזרחים. הבעיה גם עם הרגולציה. אין אצלנו מספיק חוקים ורגולציה שנאכפת בנושא הצרכנות. בארה"ב יש הרבה יותר מודעות לעניין וזה בא מלמעלה, מהמדינה. אין מספיק שמירה על הצרכן בישראל ולכן אנחנו מוותרים. זה צריך לבוא מכמה מקורות, לא רק מאנשים שמחרימים".
באשר לשינויים שיצרה תקופה הקורונה בהרגלי הצריכה בישראל, אמר: "אנחנו רואים שינוי, תזוזה של קרחונים מאוד גדולה; כשאנחנו רואים את השינוי הגדול בשוק העבודה, וזה כנראה ישליך על הצרכנות. הרבה מאוד אנשים עושים חישוב מסלול מחדש, ומבינים שמרדף אחר כסף על חשבון שעות הפנאי והמשפחה והאושר שלנו צריך להיפסק. מוכנים לעבוד בעבודות עם פחות שעות עבודות ואולי להרוויח פחות, וזה יבאו לידי ביטוי בצריכה מועטה יותר. פחות עולם השפע - ויותר עולם הפנאי והאושר".
עריכה: עופרי גליכמן
