דליות: "חרם זה הדבר הכי נוראי שאפשר לעשות לבני אדם"
המאזין סיפר שבתו רוצה לעשות חרם על ילד שלא מתחסן נגד קורונה • דליות: "ילדים שמתנהגים אליהם בבריונות לא מתאבדים, אבל אלו שמחרימים אותם כן"
בשנתיים האחרונות השיח בחברה הישראלית עבר תהפוכות רבות. יש שיגידו שבגלל מערכות הבחירות הרבות איתן נאלצנו להתמודד, אחרים יצביעו דווקא על המצב הכלכלי הבעייתי והקשיים הרבים איתם מתמודדים בעלי העסקים בארץ, ויש כאלה שיגידו שדווקא התפשטות נגיף קורונה היא זו שגרמה לשיח להיות אלים הרבה יותר, ואולי זה בעצם הכל ביחד? ככה או ככה הפערים הולכים ומעמיקים והשיח האלים הגיע גם לילדנו.
אבא אמיץ במיוחד שלח מכתב חריף למיכל דליות ובו גולל את סיפורה של בתו הצעירה שהחליטה לעשות חרם על אחד הילדים בכיתה שלה בגלל שהוא לא מתכוון להתחסן מפני נגיף קורונה כמו כולם. האב גילה שהילד אלרגי ושהוריו אמרו שהוא לא יכול לקבל את החיסון כרגע, והוא מזועזע מהתנהגותה של הבת שלו. "אני מאוד מודאג לראות צדדים אישיותיים כאלה אצל הילדה שלי. זה ממש בריוני להתנהג ככה. מה עליי לעשות?" שאל בדאגה את הסופר נני של המדינה, שהביעה את דעתה בנושא תוך כדי שהיא יוצאת במסר עבור ההורים: "עלינו ללמד את הילדים שהדיון על החיסונים לא אומר כלום כי זה לא משהו שהוא בשליטה שלהם".
בראש ובראשונה דאגה דליות להזכיר לאבא המודאג שהוא לא יכול להילחם בתחנות רוח, " לצערי יש אווירה מאוד אלימה במדינה ואנשים, בכל גיל, מרשים לעצמם לכתוב דברים איומים בלי לברר לעומק ובלי לשמור על כבוד האחר. אתה לא יכול לחנך את כל העולם, אבל אתה בהחלט יכול לחנך את הבת שלך ולהעניק לה קול שפוי. חרם זה דבר יותר קשה מבריונות, אל תרחם עליה. תשתמש בכל מה שאפשר בשביל להעביר את המסר". דליות הציעה שיפנה לבת שלו ויגיד לה שהוא מאוד מאוכזב ממה שהיא עשתה. "אל תגיד לה שאתה מאוכזב ממנה, שים לב לסמנטיקה – היא מאוד חשובה כאן. יש הבדל בין הילדה עצמה לבין המעשים שהיא עושה. תלך על הארד קורד ותגיד 'לא האמנתי שהבת שלי תעשה דבר כזה. את יכולה לדמיין מצב בו הילדים בכיתה יעשו עלייך חרם? את כנראה לא חשבת עד הסוף'".
עוד הוסיפה דליות: "חרם זה הדבר הכי נוראי שאפשר לעשות לבני אדם. זה יותר קשה מבריונות. ילדים שמתנהגים אליהם בבריונות לא מתאבדים, אבל ילדים שמחרימים אותם כן מתאבדים. מה העונש שאפשר לעשות לבני אדם? בידוד! הרי כבר לקחנו להם את החופש והם בכלא, אז מה השלב הבא? צינוק? להרחיק אותם מהחברה?"
לסיום ביקשה דליות להזכיר שיש ילדים שלא יחוסנו מכל מיני סיבות, "אנחנו צריכים ללמוד את הילדים שלנו שהדיון על החיסונים לא אומר על החברים שלהם לכיתה שום דבר כי אם ילד מתחסן או לא מתחסן זה לא לפי השליטה שלו. ולכם, הורים יקרים, זכרו שלא עוברים על דבר כזה בשקט. אם אתם יודעים שהילד שלכם מחרים תזעקו. לא חשוב את מי הוא מחרים. לא עושים דבר כזה. חרם זו צלקת שלוקחים אותה לכל החיים".
עריכה: עדן בן ארי
