אחיו של הנרצח בפיגוע בי־ם: "אלי לוחם ונפל כגיבור"
חנן קיי סיפר על אחיו, שעלה לארץ לפני 6 שנים: "היו לו חששות - אך הרגיש מאוד מחובר למדינה" • וגם: התייחס לעובדה שצה"ל שלח אותו לביה"ח באוטובוס
אליהו דוד קיי הוא הנרצח אתמול (א') בפיגוע הנורא שאירע סמוך לכותל המערבי. קיי, עלה מדרום אמריקה לפני כ־6 שנים, למד שנתיים בישיבה ושירת בחטיבת הצנחנים בגדוד 202. הוא נורה על ידי המחבל פאדי אבו שיחדם משועאפט, בעת שהיה בדרכו לעבודה בקרן למורשת הכותל המערבי. אחיו, חנן קיי, שוחח עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב־103fm וספד לאחיו.
חנן סיפר כי אחיו היה הראשון מבין האחים שעלה לארץ, "הוא הרגיש מאוד מחובר לארץ ולמדינה הזאת. היה לו חשוב לגור פה, להתיישב פה ולשרת פה". בעקבותיו, עלו שני אחיו ולבסוף גם ההורים ואחותו. לדבריו, "לגור פה זה לא פשוט, זה לפעמים מסוכן. אלי נפל כלוחם במלחמה שלו לחיות פה, מלחמה שהתחיל בצבא והמשיך ביום־יום שלו".
לדעתו, "הוא לא היה בוחר דרך אחרת. אלי, אחי ואני, כולנו היינו במדים ואמרנו שאנחנו מוכנים לעשות הכול למדינה הזאת, אפילו להקריב את חיינו. אלי עשה את זה, הוא עמד במילה שלו. זה שהוא נהרג כי הוא יהודי גאה, שחי ועובד במדינה שלו, זו הדרך היחידה שהוא היה בוחר". הוא סיפר כי לאחר הדיווחים על הפיגוע, "היו לנו כמה חששות, לקח לנו די הרבה זמן לגלות את זה, היינו בטוחים שהוא נפצע. בסוף הבנו שמשהו קרה לו".
"אני בוכה ומתגעגע אליו"
כשנשאל מהיכן הוא שואב את תעצומות הנפש, השיב: "אנחנו מאמינים שכל אחד מגיע לעולם הזה עם משימה, ויש סיבה שהוא פה. אחרי שסיימנו עם זה אנחנו עוזבים את העולם הזה וממשיכים לעולם הבא. זו שמחה מאוד גדולה שהצלחנו לבצע את המשימה". עם זאת, הדגיש: "בכיתי היום לא מעט, אני יודע שאני אבכה עוד הרבה. קשה לי עכשיו, אני בוכה ומתגעגע אליו, אבל לכל דבר יש תועלת ויש משמעות".
עוד הוסיף: "אני יכול לדעת שהוא חי חיים מלאים, באמת מלאים. אנחנו לא רק גוף, אנחנו נשמה בגוף. אנחנו לא פה לסבול. עלינו לארץ, עברנו דברים מאוד קשים אבל בסופו של דבר אנחנו מגשימים את החלום שלו ואת המשך העם שלנו".
הוא סירב להתייחס לשימוש הפוליטי הציני שנעשה במותו של אחיו, ואמר: "אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה, זה לא מעניין אותי, אלי נהרג כי היה יהודי בדרך לעבודה שלו, עבודה שהוא אהב. זה לא קשור לפוליטיקה, לא קשור ימין ושמאל". כמו כן, נמנע מלהפנות אצבע מאשימה כלפי הצבא ששלח אותו בתחבורה ציבורית לבית החולים אליו הובהל אלי: "אני לא רוצה להאשים אף אחד או לגרום לבעיות אף אחד. זה לא חשוב לי עכשיו. אני בקושי זוכר את הנסיעה".
חנן סיכם: "בקשה אחרונה, שכל אחד כל מי ששומע ייקח על עצמו משהו להביא עוד אור לעולם, עוד קצת שמחה ומשמעות לחיים שלנו. ככה שאלי לא יהיה סתם עוד שם, שהוא ימשיך איתנו".
עריכה: עופרי גליכמן
