מרסל שיתפה בסיפורה של הבחורה שלא הצליחה לבחור בין שתי האהובות הגדולות בחייה: בין אביה שביקש ממנה לא להיכנס לכנסיה, לבין בעלה שהתעקש שהיא תיכנס איתו. לדבריה, "מביט בה הבחור שאוהב ולא מבין את הזלזול הרגעי. הוא משאיר אותה כך, מאחור, לבדה, באמצע שיחת טלפון, בין רוכלים עצבניים לכנר זייפן - וריח של כל מה שלא יהודי. והיא רוצה להיכנס אחריו, להתנצל, להגיד לו שהיא לא התכוונה, שזו הבטחתה לאביה, שאפשר הכל אבל לא כנסיה. והיא אפילו לא יודעת למה, אבל זה הדבר היחיד בו נותר לה להאחז".