"המדינה לא רוצה להכריז על סגר כדי לא לפצות אותנו"
עו"ד קרן אוחנה, מנכ"לית ארגון גני הילדים הפרטיים, על הכאוס במערכת: "הורים כבר לא שולחים את הילדים ומפרים חוזים, כי הם רואים את השלב הבא"
לאור התחלואה העולה ושיא ההדבקות של זן האומיקרון, נדמה כי הכאוס בגני הילדים הוא מוחלט. בשיחה עם ענת דוידוב ב־103fm, מנכ"לית ארגון גני הילדים הפרטיים עו"ד קרן אוחנה סיפרה על מכת הבידודים, על סגירת מעונות היום ועל המחסור בכוח אדם. בהמשך הצטרפה גם סיגל שפיץ טולדנו, אימא לילדה בת 4 מגבעתיים, אשר סיפרה על המצוקה הגדולה מצד ההורים.
"אין לנו מניין ילדים מלא בגן, כולם בבידודים או חולים או לא מרגישים טוב. חסר לי כוח אדם בתינוקייה, אני לא יכולה להפעיל אותה כי אין צוות. אני נאלצת לשים את הדברים בהשהיה", שיתפה בכאב עו"ד אוחנה בפתח השיחה.
"מראשית הגל יש לנו מאות גנים סגורים שעוברים מבידוד לבידוד, מחסור בכוח אדם, שוב נפילה כלכלית ושוב משבר אמון מול ההורים. הורים כבר לא שולחים את הילדים לגן כי הם כבר רואים את התוצאה", אמרה, וסיפרה על המקרה שאירע רק בשישי האחרון: "ביום שישי בבוקר חזרו הילדים אחרי שבעה ימי בידוד, אחרי שעה אחת הילדות קיבלה תשובת PCR באיחור שהיא חיובית ושלחו את כל הגן לבידוד שבוע נוסף. יש לנו מסגרות שסגורות כבר שבועות ויש לנו כאלו שקיבלו מכה בכנף שלא מאפשרת להם להתרומם. מראשית השנה כ־1,700 מסגרות נסגרו".
על הנזק הכספי שנגרם כתוצאה מהמצב, הדגישה: "לכל בעל עסק זה עולם, עצם זה שהוא לא מצליח לשים מפתח על הדלת בבוקר ולהתרומם זה נזק לטווח ארוך. להורים זה סך ימי עבודה כי כבר אין להם ימי חופשה או מחלה. עובדים שהם מחוסנים או מחלימים מחויבים להגיע למקום ואין לנו עבודה לספק להם - מי אמור לשלם על זה? "
מתווה הבידודים המשתנה לעיתים תכופות מבלבל רבים, וגם את אנשי המסגרות החינוכיות. "אנחנו לא מצליחים להרכיב את הסודוקו הזה. המתווה אומר שמי שלא מחוסן או לא מחלים מודיע על כניסה לבידוד ומקבל כמו ימי מחלה, מי שמחוסן או מחלים צריך להגיע למקום העבודה ואם מקום העבודה סגור או שיורד לו ימי חופשה או שהמעסיק משלם חופשה מאולצת. מה שהמדינה בעצם אומרת שהמעסיק עשוי להיות מגובה מהביטוח הלאומי אבל אנחנו לא רואים את זה. אף אחד היום לא רוצה להאמין, יש כאן עבודה בעיניים. כשאומרים מענק לציבור זה להעניק לציבור, זה לא הלוואה וחלוקה ולתשלומים וזה לא אומר החזר בעתיד. מי שאין לו אז אין לו, אין לו איך להכניס את היד לבור העמוק הזה, אנחנו כבר סקפטיים", תקפה עו"ד אוחנה.
"מגיעים אלינו דיווחים מהורים שמקבלים איומים על פיטורים במקום העבודה"
מצידה השני של השיחה, סיגל הביעה את דעתה על המצב העגום במערכת. "לי במקרה יש ילדה מחלימה ובימים אלו זו ברכה גדולה מאוד. אנחנו נמצאים בכאוס מאוד גדול, בכל עיר שאני בודקת יש עשרות גנים סגורים והורים שיושבים בבית ולא יכולים ללכת לעבודה. צריך לזכור שמתחת לגיל חמש הילדים גם לא יכולים לקבל תו ירוק והם לא יכולים להתחסן אז ההורים נמצאים בבעיה מאוד גדולה".
"מה שקורה לאחרונה בגלל שאין גננות או סייעות אז לא פותחים לילדים האלו גנים. ההורים האלו נדפקים פעמיים, הם נשארים בלי כלום. הם לא זכאים לבידוד אז הם גם לא זכאים לכסף מהמעסיק והם פשוט אוכלים אותה".
בסיום השיחה, שאלה דוידוב את עו"ד אוחנה וסיגל שבתה בת ה־4 האם היה עדיף שמשרד החינוך יסגור את מערך החינוך לשבועיים שלושה ושזה ייחשב כחופש ללא למידה בזום. "מבחינתנו זה אסון, סגר זה כבר לא אופציה וזה עוד יותר גרוע, זאת חופשה ממערכת החינוך", הדגישה סיגל, "המצב גרוע אבל אנחנו לא רוצים להרע אותו יותר, אנחנו רוצים לפתור אותו. אם אנחנו עושים סגר רק במערכת החינוך, שזה מה שיש כרגע, לא אומרים את זה בקול רם אבל זה סגר - אותם הורים חייבים ללכת לעבודה. אם היו מכריזים על סגר אז כולם היו בבית והיו מקבלים פיצויים אבל המדינה לא רוצה להכריז על סגר כי היא לא רוצה לפצות את כולם. מגיעים אלינו דיווחים על הורים שמקבלים איומים על פיטורים במקום העבודה. למה הורה לילדים קטנים צריך להיות מופלה בתוך הסיפור הזה?"
עו"ד אוחנה חיזקה את דבריה, והכריזה: "אני רוצה לבקש לפתוח את הכול. זה חצי הריון - אין או הכול או כלום, הכול ספקולציות, אנחנו רואים את ההדבקות, אנחנו רואים שיש הדבקה של 50־100 אלף איש ביום וכל מיני הצעות לפתרונות שבסופו של דבר לא עובדות. או שיקבלו החלטה ויפצו או לתת רשת ביטחון להורים, לעובדים ולמסגרות או לחלוטין לפתוח".
עריכה: שני רומנו
