"יש פער מוזר בין מה שמקובל לעשות לבין מה שהיה בפועל"
חברת טיסנקרופ דורשת להעלות את התשלום על הצוללות במיליארד אירו לאחר שסוכם על 1.8 מיליארד בשנת 2017 • אלוף (מיל') גיורא איילנד הגיב
חברת טיסנקרופ הגרמנית ייקרה את המחיר על עסקת הצוללות, וכעת ישראל תיאלץ לשלם עוד כמיליארד אירו על העסקה. אלוף (מיל') גיורא איילנד, לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי, שוחח על כך עם בן כספית ואריה אלדד ב־103fm.
"יש פה שש פרשות של כלי שייט, ובכולן יש פער מוזר עד בלתי סביר בין מה שבדרך כלל מקובל לעשות, מקצועי לעשות, מוסמכים לעשות, לבין מה שהיה בפועל", אמר.
לדבריו, "אחת הפרשות למשל זה שראש הממשלה התכוון בביקור בגרמניה לבקש מהגרמנים לרכוש שתי ספינות עם יכולת נגד צוללות. עכשיו, יש פה לפחות שלוש שאלות מאוד חשובות על הנקודה – 1. הוא עשה את זה בלי שיודעים מזה מפקד חיל הים, הרמטכ"ל ושר הביטחון, זה כמו שראש הממשלה יגיע לארצות הברית ויגיד, 'אני רוצה לקנות טייסת F15' ומפקד חיל האוויר לא יודע מזה".
איילנד המשיך ואמר: "2. ממתי ישראל קונה ספינות נצ"ל? בחיים לא קנינו, משום שחיל הים שלנו הוא קטן, ולכן הוא ורסטילי, ולכן הציוד נגד צוללות נמצא על ספינות קיימות כמו ספינות טילים וכו', אז זו בכלל גישה מקצועית מוזרה. 3. אם כבר רוצים לקנות ספינות כאלה, למה דווקא בגרמניה? ישראל קונה פלטפורמות תמיד או בארה"ב או בישראל".
עם זאת הבהיר איילנד, "אני לא מאשים אף אחד ולא שם את התשובות לשאלות שאני לא יודע מה התשובות, אבל אני יודע לשים בערך 20 שאלות על כל שש הפרשות ולהגיד שיש פה תמיהה של כל מי שמבין בעולמות האלה, בין מה שקרה לבין מה שהגיוני שצריך היה לקרות".
עוד אמר: "הטענה לפחות של בוגי (משה יעלון, שר הביטחון הקודם) זה שנתניהו ניסה לקבל החלטה שצריכים עוד שלוש צוללות ולהגיע בסך הכול לתשע, ולולא שר הביטחון ומנכ"ל משרדו היו עוצרים את העניין הזה, היינו נכנסים פה לרכש של תשע צוללות, שעל זה אין ויכוח שזה הרבה מעבר למה שמדינת ישראל צריכה ויכולה להחזיק ולתחזק. זו הסוגיה, ואני לא יודע לתת על זה תשובה. אבל אלה בדיוק הדברים שצריך לבדוק אותם".
בהמשך התייחס איילנד גם למתקפת הרחפנים של החות'ים על איחוד האמירויות, והרגיע לגבי אפשרות שזה יקרה גם לישראל: "יש פה אתגר, אני חושב שלישראל יש יכולות יותר טובות בעניין הזה של התמודדות עם מל"טים. מל"ט בסופו של דבר הוא יחסית איטי ויש דרכים להתמודד איתו".
"לשב"כ יש חופש פעולה מלא להאזין בלי אישור של שופט, ומזל שכך"
בסיום דבריו, הגיב איילנד גם לחשיפה ב'כלכליסט' הבוקר (ג'), שלפיה המשטרה השתמשה לכאורה בתוכנת פגסוס של NSO כדי לפרוץ לטלפונים של אזרחים במדינה. "בסופו של דבר מדובר פה על כלי – אני אומר לכם את זה באחריות ובביטחון - שמהרגע שהלקוח – משטרת ישראל, השב"כ או גם גורם זר – מקבל אותו לידיו, מאותו רגע אין ליצרן שום יכולת לדעת מה הוא עושה איתו".
איילנד גם יצא נגד אמירתה של פרופ' קרין נהון, שהתראיינה לפניו, ואמרה כי חברת NSO היא החברה היחידה בעולם שיכולה לפרוץ לתוכנות מוצפנות. "זה לא נכון", אמר איילנד, והוסיף: "יש גם חברות נוספות ואי אפשר לייחס ל-NSO דבר כזה".
איילנד המשיך להגיב על החשיפה בקשר למשטרה, וטען כי "יש הבחנה בישראל והיא חשובה בין מה שמותר למשטרה, לבין מה שמותר לשב"כ. למשטרה מותר באמת להאזין לשיחות של אזרח ישראלי או אזרחים בכלל, רק אחרי צו של שופט, וזה תחת חשד שמישהו מעורב בפלילים. לשב"כ יש חופש פעולה מלא להאזין בלי אישור של שופט ובלי אף אחד למי שחשוד בפעולות טרור, ובתכנון של פעולות טרור, ומזל שכך, אחרת אני לא יודע כמה עוד הרוגים היו במדינת ישראל".
לדבריו, "הדרך שבה מדינת ישראל הצליחה להתמודד גם עם האינתיפאדה השנייה, וגם אחרי כן, עם הרבה מאוד ניסיונות פיגוע אחרים, הייתה בנויה ב-90% על יכולות האזנה וכניסה לטלפונים, ובלי זה, לא ניתן היה לחיות במדינת ישראל".
עריכה: אמיתי דואק
