"המערכת אנסה אותי, נהגו בי כמו חפץ"
השופטת בדימוס אתי כרייף בתגובה לריאיון על הפרשה ששינתה את חייה: "אי אפשר לקחת ממני 20 שנה של כבישת כל יעד, רק כי נכנסתי למיטה עם מישהו"
אתי כרייף, שופטת בדימוס, הייתה במשך שנים הרחק הרחק מאור הזרקורים. ללא כל הכנה, מצאה את עצמה בלב סערה ציבורית וחקירות משטרה, כשנקשר שמה בפרשת 'מין תמורת מינוי' לצד ראש לשכת עורכי הדין בישראל לשעבר אפי נוה. אתמול (ה'), בתחקיר 'עובדה', היא החליטה לשבור שתיקה ולהעמיד את הדברים על דיוקם. כרייף שוחחה עם ג'ודי שלום ניר מוזס ב־103fm והגיבה לדברים.
"התמיכה הנפשית הזו זה הדבר שמוכיח לי יותר מאלף הוכחות נוספות שעשיתי את הדבר הנכון", הכריזה כרייף בפתח השיחה, "אם הצלחתי לגעת בליבן של כל כך הרבה נשים כמו שאני מקבלת בהודעות אז היה שווה לשים את עצמי ואת הפרטיות שלי על המנגל עוד הפעם. רבים וטובים מאהוביי ואוהביי ייעצו לי לא להתראיין. הייתה התלבטות בין לשמור על הפרטיות ולחזור למסלול לבין לחשוף את העוול, להיות לא רק אתי שרוצה לספר את הסיפור האמיתי שלה. אבל אני גם אזרחית וגם אישה ואסור לשתוק, לא כאזרחית, לא כאישה ולא כאתי".
"אתי כבר הפסידה בקרב הזה. אני ויתרתי והורדתי את הראש, אני שלוש שנים בהליכים, ההכפשות ועינויי גוף ונפש, גם כלכלי וגם נפשי. אני לא עובדת שלוש שנים. עכשיו תודה לאל אחרי תקופה ארוכה וממשוכת וחזית נוספת של ניסיון לשמור על הזכויות הפנסיוניות שלי אחרי 20 שנים במערכת הציבורית", אמרה, "לקחו לי אותן בתירוץ של 'את רצית לפרוש, תתפרשי ואת לא מקבלת פנסיה'. אני מעולם לא רציתי או ביקשתי לפרוש. התפקיד הזה היה החלום שלי, אני לא מיציתי את עצמי. באו ולקחו את החלום שלי ואמרו לי שאם אני לא אפרוש יגישו נגדי כתב אישום".
"אי אפשר לקחת ממני 20 שנים של כבישת יעדים רק כי נכנסתי למיטה עם מישהו"
בגילוי לב, שיתפה כרייף על המצב בביתה בזמן חשיפת הפרשה ועל מה הוביל אותה לחשוף את הצד שלה בסיפור מול כל המדינה. "כמו שאני הייתי על המנגל גם הם היו, הם לא היו בעד שאני אתראיין, אף אחד לא רצה. שמתי את עצמי אחרי הזכויות שלי בעיקר כאישה אחרי שנגעו בי כמו חפץ. היה לי חשוב שכולם ישמעו - אישה היא לא נותנת, אי אפשר להחפיץ אותה. אי אפשר לקחת ממני 20 שנים של כבישת כל יעד אפשרי תעסוקתי ו־4 תארים שיש לי ולהפוך את כל זה רק כי נכנסתי למיטה עם מישהו. זה מטורף, מטופש ואסור שה יקרה".
"למה אותם ארגוני נשים לא קמו וזעקו את זעקה?", זעמה כרייף, "אם אני מסתכלת על הסיפור של הארווי ויינשטיין ועל השחקניות שקיבלו תפקידים במיליוני דולרים ואמרו שהוא פגע בהן בניגוד לרצונן אז ארגוני מי טו והתקשורת נשאו אותם על כפיים. למה אותי לא? אסור שזה יקרה. צריך לגונן על כל אישה שעושה משהו בניגוד לרצונה אבל המערכת עשתה בי שימוש בניגוד לרצוני. המערכת אנסה אותי ונתנה לגיטימציה לחיטוט הפוגעני הזה בקודש הקודשים שלי ואף אחת לא גיבתה אותי ולא קמה לזעוק את הזעקה שלי כאישה".
עוד תקפה: "זה הגיוני להרוס קריירה ומשפחה? להרוס ילדים? להכפיש את השם שלי בגלל רחמנא ליצלן עניין אינטימי פרטי שלי? שלוש שנים לפני המינוי כשאפי נווה לא היה ראש הלשכה וכשהוא בכלל לא ישב בוועדה שלי. אני אכלתי אותה ואני לא רוצה שאף אחת תאכל אותה. אני מוכנה להקריב את עצמי על מזבח הפרטיות שלי".
"המשפחה ראו את העוול שנעשה לי והם נותנים לי את הכוח להגיד את הדברים בלי להתבייש"
על התמודדות המשפחה, סיפרה: "הבן שלי מדהים, הוא אמר לי שהוא גאה בי. התרגשתי עד דמעות. הבן זוג מדהים, מחבק, מכיל. זה לא פשוט לו ולא לילדים שלי ולא להורים שלי אבל הם כל כך תומכים ומחבקים ומאמינים בי. הם ראו את העוול שנעשה לי והם נותנים לי את הכוח לעמוד ככה מול הבמה ולהגיד את הדברים בלי להתבייש. להגיד שאני אנושית, אני בן אדם, אני טועה, טעיתי ויש לי זכויות. לא תיקחו אותן ממני כי זה נוח ומוכר".
כיאה לכל העניין התקשורתי, מכל כיוון נשמעות תגובות טובות יותר וטובות פחות. עבור אתי זה היה ברור מלכתחילה. "יש אנשים שטורחים להעביר לי גם את התגובות הרעות. אני לא חשבתי שאזכה רק למחיאות כפיים סוערות. אני חיה ומכירה את העולם הזה, יש לי גם ניסיון חיים ולא כולם צריכים להסכים איתי, עם דרך החיים שלי ועם הבחירות שלי. רוב רובם של האנשים שפונים אליי וכותבים, זה משהו שמחמם את הלב בצורה בלתי רגילה. זה גורם לי להבין שעשיתי את המעשה הסופר נכון".
עוד שיתפה כי "כתבתי הרצאה על הסיפור הזה, היא תצא שבוע הבא. ההרצאה מספרת את האמת מתחת לגלימה. כל הסיפור גם האישי וגם הנקודתי הזה, איך נוסקים לגבהים, צונחים לתהומות וחוזר חלילה. מתאוששים, מתעשתים ובוחרים בחיים. להיות אישה גאה במאה ה־21, כזו שבוחרת על הגוף שלה את הבחירות שלה, את האנשים מסביבה והיא גאה גם בטעויות שלה וגם בדברים הטובים שהיא עושה. אחד מהדברים הטובים זה לרצות למנף את הנשים בכלל ואת הזכויות שלהן בפרט".
"את החלום להיות שופטת גזלו ממני - פוליטיקה זה חלק משליחות ציבורית ואני לא פוסלת את זה"
בסיום השיחה, חשפה כרייף כי היא לא פוסלת עתיד פוליטי בהמשך: "גם כשופטת וגם כקצינת משטרה ראיתי את עצמי כאחת שאוהבת את הציבור ורוצה לעסוק בשליחות ציבורית. את החלום שלי להיות שופטת גזלו ממני. פוליטיקה זה גם חלק משליחות ציבורית ואני לא פוסלת את זה בכלל. אני יודעת שחורה לי דברים שקורים, שאי אפשר לתת לגיטימציה לאנשים לעשות מה שהם רוצים רק כי הם יכולים. אני יודעת שבעיקר בתחום המשפט הפלילי אי אפשר לתת לזה יד יותר. אני לא רוצה שהילדים שלי יחיו במדינה כזו".
עריכה: שני רומנו
