הריאיון של אתי כרייף ל'עובדה': "מופע עצוב"
עו"ד נורית ליטמן על הריאיון של השופטת בדימוס בו הסבירה את גרסתה בפרשת 'מין תמורת מינוי': "מניסיוני, אין שימוש בקשרים אישיים במערכת המשפט"
השופטת בדימוס אתי כרייף התראיינה לתוכנית 'עובדה' ביום חמישי ושם סיפרה את גרסתה לפרשת 'מין תמורת מינוי' בה הייתה מעורבת עם ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה. עורכת הדין נורית ליטמן, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה שוחחה על כך עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב־103fm.
"מופע עצוב בעיניי", אמרה ליטמן על הריאיון של כרייף, והוסיפה: "כשופטת, יש איזשהן אמות מוסר שנדרשות משופט שיושב על כס השיפוט".
לגבי טענתה של כרייף, על כך שהרבה אנשים במערכת המשפט משתמשים בקשרים כדי להתקדם, אמרה ליטמן: "אם יש תופעות מהסוג הזה, הן פסולות".
אין שימוש בקשרים אישיים בתוך מערכת המשפט בכל מה שקשור להתמחויות?
"אני יכולה לדבר רק מהניסיון האישי שלי בפרקליטות, ממש לא. ההיפך, יש זהירות יתרה לא לעשות את זה. אני לא מכירה את זה. אבל בוא נגיד ככה, אני לא תמימה, בטח יש מקומות, ואולי גם בפרקליטות, שקשרים אישיים יכולים לסייע. אבל בוא לא ניפול במלכודת הזו".
"העליהום שיש על ההסדר עם ליצמן, הוא לא מוצדק"
בהמשך התייחסה להסדרי הטיעון האחרונים שחתם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בין היתר גם עם השר לשעבר יעקב ליצמן. "צריך להפריד בין ההסדרים לגופם", אמרה, והוסיפה: "העיתוי פה הוא בעייתי, אין שאלה. אני חושבת שזה בהחלט שיקול שגם היועץ המשפטי לממשלה היה צריך לקחת בחשבון, גם נושא האמון הציבורי בהחלטות שלו".
לגבי ההסדר עם ליצמן, שעונשו הסתכם בקנס של 3,000 שקלים ומאסר על תנאי, אמרה: "אני לא חושבת שההסדר כשלעצמו, הוא בלתי סביר, אבל אפשר היה לחשוב מראש איך הסדר כזה יתקבל בציבור".
לדבריה, "הקושי מהתיק של ליצמן הוא שבמשך שנתיים הוא המתין להחלטתו של היועץ, ואז רגע לפני פרישתו, נעשה הסדר. אני אומרת שוב, בעיניי העליהום שיש על ההסדר הזה, הוא לא מוצדק. אני חושבת שהוא הסדר סביר".
עוד אמרה: "בתיק של ליצמן, נראה שלקח ליועץ הרבה מאוד זמן לקבל בו החלטה, אני לא יודעת מה ההסבר לזה. למיטב הבנתי, ההמלצה של הפרקליטות בתיק הזה עברה ליועץ לפני למעלה משנתיים. כשיש תיק מהסוג הזה שנדחה כל כך הרבה זמן, אז ברור שזה לפתחו של היועץ. למה זה לקח כל כך הרבה זמן? אני לא יודעת, על זה רק היועץ המשפטי לממשלה יכול להשיב".
הציבור מסתכל על זה ולא מבין מה קורה פה. מגישים כתבי אישום מאוד חמורים, זה מתחיל בשוחד, עבירות קשות ביותר, ונגמר ב'עכברונים'.
"אני לא מקבלת את הפער הזה. אני לא רואה אותו בתיקים, לפחות שאני מכירה. שמעתי השבוע מישהו שאמר - 'אם מסיימים תיק כמו ליצמן, כמו שמסיימים, אז אולי עדיף לא להתחיל בכלל'. כשפותחים בחקירה, אף פעם לא יודעים מה יהיה אחר כך. אז הרבה פעמים נפתחת חקירה בעבירת שוחד, ובסופו של דבר אין ראיות לשוחד, אלא עבירות פחותות".
את מבינה כמה זה פוגע באמון הציבור?
"מה אתה מציע? לא לפתוח בחקירה כשיש חשד לעבירת שוחד? להגיד, 'אם זה לא מסתיים בסופו של דבר בשוחד, אז אל תפתחו בכלל בחקירה'. קשה מאוד ליישם את האמירה הזו. כי אז המשמעות היא שגם כשיש חשד לעבירת שוחד, מתוך החשש שאולי בסוף זה לא יהיה שוחד, לא נפתח בחקירה".
עריכה: אמיתי דואק
