ישראל יקרה לי
ענת דוידוב בטור אישי בעקבות עליית המחירים המסיבית: "אף אחד בממשלה לא סופר אותנו" • וגם: האם אנחנו עומדים לפני מחאה חברתית חדשה?
ענת דוידוב הקדישה את הטור הפותח של תוכניתה למחאות הענק של 2011. אז, כשהעם הרגיש שהכוח בידיים שלו, וביכולתו לשנות את המציאות הכלכלית העגומה בה הוא חי, ויצא לרחובות להשמיע קול זעקה. האם גם בשנת 2022 נצליח לצאת לרחובות כשאיום הקורונה עדיין מרחף מעל הראש?
זו הייתה הפגנה כמותה לא ראינו במדינת ישראל, ותוך כמה ימים הכוח של המפגינים הלך והתעצם: מכמה מאות, לכמה מאות אלפים. אין כל ספק, זו הייתה מחאה ענקית שהתחילה מאוהל אחד קטן בשלהי חודש יולי, שעליו ציירו את האות ב'.
"לאישה אחת, דפני ליף, אלמונית עד אותו יום, נמאס מיוקר המחיה בישראל, נמאס לה מהדירות השכורות היקרות, שבישראל דיור זה ענין לעשירים בלבד, וקניית דירה, זה כבר עניין להורים של הזוגות הצעירים, שיכולים רק להמשיך לחלום", אמרה דוידוב, "המספר 138 מוכר לכם? אז נזכיר שב־2011 נידרשו 138 משכורות חודשיות כדי להגיע לסכום הגיוני לרכישת דירה".
לדבריה, במובן הזה אותה מחאה מפורסמת כשלה. "היום 138 משכורות לא מספיקות למכולת. ממשיכים לחלום על דירה, ממשלות מתחלפות, ואיתן שרי אוצר ושיכון מתחלפים כמו גרביים. מחיר מטרה ומחיר למשתכן, ומע"מ אפס כמובן, ורשות מקרקעי ישראל, ותמ"א, ופינוי בינוי. שר הולך ושר בא, והדירה מתרחקת".
עוד הוסיפה: "ב־2011 הייתה אופטימיות, הייתה תקווה. רה"מ אז, בנימין נתניהו מינה וועדה. ומה קרה? לא קרה! עכשיו מעלים לנו את מחירי המזון", הדגישה.
לסיום אמרה דוידוב בכאב: "ישראל יקרה לנו מאד! אומרים קורונה, אומרים שהכל התייקר בעולם. לא נכון. למה קוטג' של תנובה, או במבה של אוסם, עולים הרבה פחות בסופרים באירופה וארה"ב?ככה, כי אפשר, כי אנחנו פראיירים, ואף אחד בממשלה לא סופר אותנו. זה הכל!"
